עורך דין תאונות עבודה

תאונות עבודה

לפי החוק, תאונת עבודה חייבת להכיל את כל המרכיבים הבאים: שתהיה זו תאונה, שהתאונה תגרום לפגיעה גופנית, ושהיא תתרחש בעבודה או תוך כדי עבודה, בדרך אליה או ממנה וכן עקב העבודה ולבסוף צריך שיתקיים קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה הגופנית.

אדם שנפגע בתאונת עבודה או חלה במהלך עבודתו ועקב עבודתו זכאי לתבוע פיצויים או כספים מן הגופים הבאים: המוסד לביטוח לאומי, המעביד וחברת הביטוח שלו וכן כל אדם אחר שאשם בגרימת הפגיעה, חברת הביטוח שביטחה את העובד בפוליסת “ביטוח תאונות אישיות” או “אובדן כושר עבודה”, או ביטוחים אחרים בהתאם לפוליסות שרכש. הנפגע רשאי לתבוע את כל אחד מן הגופים המפורטים לעיל, והוא זכאי לפיצוי בגין נזקי הגוף שנגרמו לו מכל אחד מהם. העובד אינו חייב “לבחור” בין אחת מן החלופות שצוינו לעיל, אלא הוא רשאי לתבוע את כולם.

כאשר מדובר על עובד עצמאי, התאונה מוגדרת ככזו שארעה תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. דוגמאות לא חסרות וסוגי הפגיעות רבות, שונות ולעיתים אף משונות.

מהי תאונה?
קיימים שני סוגי תאונות. הראשון הוא תאונה מוחשית מגורמים הנראים לעין (לדוגמה, החלקה או כוויה) – בה צריך להתקיים מבחן הפתאומיות: תאונה שהתרחשה באירוע פתאומי, חד פעמי, שניתן לאתרו בזמן ובמקום. כלומר: לקבוע בדיוק מתי הוא קרה והיכן.

הסוג השני הוא תאונה מגורמים שאינם נראים לעין. לדוגמה, פריצת מחלה (נניח אירוע מוחי או אירוע לבבי) עקב אירוע חריג בעבודה. במקרה זה צריך להתקיים מבחן האירוע החריג: אירוע לא שגרתי שקרה לפני שהתרחשה הפגיעה הגופנית. למשל, מאמץ גופני, התרגשות או מצב של לחץ.

כך לדוגמא, אדם חולה לב עלול לסבול מהתקף לב אחרי שעות העבודה, במהלך סוף השבוע, או במהלך שעות העבודה. על מנת שהתקף הלב יוכר כתאונת עבודה יש להוכיח כי האירוע החריג בעבודה גרם להתקף הלב, וללא האירוע החריג לא היה נגרם לעובד התקף לב באותו זמן.

מה פירוש בעבודה?
על העובד להוכיח שהתאונה אירעה בעבודתו. במקרה שהיא אירעה במשך עבודתו בשטח של החברה – הדבר ברור. אך מה הדין כשהעובד נפגע בהשתלמות מטעם העבודה מחוץ למשרדי החברה? או בפעילות ספורטיבית שערכה החברה לעובדיה? או במהלך נופש מטעם החברה?

במקרה של עובד שכיר, מתקיים המבחן הדו שלבי: בשלב הראשון יש לבדוק האם הפעילות שבה אירעה התאונה נחשבת כפעילות נלווית לעבודה – את זיקתו של האירוע לעבודה, וכמו כן, את מידת העניין של המעסיק באירוע. בשלב השני יש לבדוק האם האירוע שבו התרחשה התאונה היה חלק בלתי נפרד מהפעילות הנלווית ולא במנותק ממנה.

תאונה בדרך לעבודה:

תאונת עבודה תוכר רק אם ארעה תוך כדי העבודה. במרוצת השנים התעוררה השאלה – מה דינן של תאונות שאירעו לעובד בדרך לעבודה או בחזרה ממנה?

חוק הביטוח הלאומי הרחיב את הגדרת תאונות עבודה גם למקרים אלו, וכלל בהגדרת “תאונת עבודה” גם תאונה שארעה לעובד תוך כדי נסיעה או הליכה מביתו לעבודה או חזרה ממנה. יודגש כי גם במקרה זה דורש החוק מהעובד להוכיח שהתאונה ארעה “עקב” אותה הליכה או נסיעה.

אולם, אם ביצע העובד “סטייה של ממש” מהדרך הרגילה או ביצע הפסקה משמעותית בהליכה או בנסיעה – לא תוכר התאונה כתאונת עבודה.

עם זאת, אם העובד סטה ממסלולו כדי להוביל את ילדיו לגן ולבית הספר או לצורך תפילה בבית הכנסת בו הוא נוהג להתפלל דרך קבע ובדרך לאחד משני מקומות אלו הוא היה מעורב בתאונה, היא תחשב לתאונת עבודה.

רשלנות העובד:

הכלל קובע כי גם תאונה שארעה לעובד באשמתו, ברשלנותו או בגלל שהפר הוראה של המעביד תחשב כתאונת עבודה, ולא תפגע בזכויותיו של העובד כנגד המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי אינו בודק כלל מי אשם בתאונה. גם אם העובד הוא האשם הבלעדי בתאונה, בכך שלא קיים את הוראות הבטיחות של המעביד, יכיר בו המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה.

מכלל זה קיימת חריגה במקרה של פגיעה קלה. אם כתוצאה מהפגיעה לא נגרמה לעובד נכות כלל, או שהעובד היה באי כושר פחות מ- 10 ימים, אשמתו של העובד תגרום לביטול זכויותיו. אולם, אם כתוצאה מן התאונה לא יכל הנפגע לעבוד תקופה העולה על 10 ימים, או שנגרמה לו נכות לתמיד, הוא יוכר כנפגע מעבודה – אפילו אם התאונה ארעה באשמתו.

מהו הקשר הסיבתי הנדרש בין התאונה לעבודה?
על פי סעיף החוק, תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה – רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך.

מה פירוש פגיעה בעבודה?
על פי הפסיקה, כשלא קיימת פגיעה גופנית – אין פגיעה בעבודה. חובה שיגרם לעובד נזק כתוצאה מהפגיעה בעבודה על מנת שתקום לו הזכאות להכרה בתאונת עבודה.

מה פירוש קשר סיבתי בין התאונה לפגיעה הגופנית?
על העובד להוכיח שהנזק אירע בשל התאונה. ישנם מקרים שבהם הקשר הסיבתי ברור; לדוגמה, נגר שנחתך ממסור במהלך עבודתו בנגריה. מנגד, קיימים מקרים שבהם יש מספר גורמים אפשריים לפגיעה. לדוגמה, עובד שטען כי קיבל אוטם שריר הלב עקב אירוע חריג בעבודה, אך ייתכן כי זה אירע כתוצאה ממחלה תורשתית שהתפתחה בגופו לפני התאונה או כתוצאה מיתר לחץ דם.

כיצד יש לפעול במידה ונפגעת כתוצאה מתאונת עבודה?

עובד שנפגע בתאונה בעבודה ידווח מיד ובהזדמנות הראשונה למעסיק על התרחשות התאונה.

כדאי שהעובד הנפגע יתעד בכתב את האירועים הקשורים לתאונה, יצלם בתמונות ווידאו את מקום התאונה והמפגעים הרלבנטיים ויצרף פרטים של עדים לה לרבות שמותיהם המלאים, ת.ז., כתובות ומספרי טלפון.

טיפול רפואי – העובד שנפגע יבקש להתפנות לטיפול רפואי בקופת חולים או בית חולים בקרבת מקום. במפעלים בהם יש מרפאות יפונה לטיפול ראשוני במרפאה.

נפגעי עבודה רבים לעיתים אינם מעוניינים לקבל טיפול רפואי ורוצים להמשיך לעבוד. החשיבות בקבלת טיפול רפואי לאחר תאונת עבודה אינה רק רפואית אלא גם משפטית. כלומר, כל טיפול רפואי, בעיקר טיפול שניתן מיד ובסמוך לאחר התאונה, אשר יתועד ברשומות הרפואיות הינו הכרחי וחשוב לצורך אומדן הפגיעות וחומרתן וכן לביסוס התביעה והגשתה.

בהגיעכם לקבל טיפול רפואי, עדכנו כי הפציעה נגרמה בעקבות תאונת עבודה – כך תוכלו למנוע מהביטוח הלאומי לטעון כי הטיפול לא היה כתוצאה מתאונת העבודה, אלא מפציעה שקרתה בתאונה אחרת. למרות שמסמכים רפואיים בסופו של דבר לא יהיו הדבר היחיד עליו תסתמך ההחלטה, כמו בכל משפט, ככל שיש יותר ראיות לטובת התובע כך טענותיו מתחזקות.

חשוב לקבל טיפול רפואי מיידי וללא שיהוי בבית החולים או בקופת החולים. קבלת הטיפול נחוצה להערכת המצב הבריאותי וליצירת תיעוד רפואי ראשוני המפרט את התרחשות התאונה, מיקום הפגיעה הגופנית, תלונות הנפגע, הבדיקות שבוצעו לו וההנחיות שקיבל מהצוות הרפואי בדבר המשך הטיפול.

לאחר שהתרחשה תאונת עבודה – על העובד להחתים את המעסיק על טופס תאונת עבודה (בל/250). הטופס כולל פרטים כלליים של הנפגע בתאונה ופרטים בסיסיים על התאונה. הימצאות טופס בל/250 תהווה הסכמה ואישור מהמעסיק כי אכן התאונה שקרתה היא תאונת עבודה (יש למלא טופס בל/283 לעצמאים, טופס זהה לבל/250 לשכירים).

הטופס נמסר לרופא המטפל שמנפק לעובד תעודה רפואית ראשונה לנפגע עבודה לצורך הגשתה לביטוח

לאומי.

על הנפגע להקפיד על התייצבות לכל הטיפולים הרפואיים הנדרשים עד להתייצבות מצבו, וכן לפנות לרופא מומחה לפי תחום הפגיעה (אורטופד, נוירולוג, עיניים ועוד) לפי הצורך. המסמכים הרפואיים מלמדים על משך תקופת הטיפול וחומרת הפגיעה על בסיס התלונות והממצאים שהתקבלו. מיעוט ממצאים או אי הקפדה על ביצוע מעקב ובדיקות רפואיות לאחר התרחשות התאונה עלול להקשות בהמשך על ניהול התיק ולהשפיע על גובה הפיצוי שיקבל הנפגע.

שמירת התיעוד – חשוב מאוד לרכז את כלל המסמכים במקום מסודר, ושם לאסוף את מלוא התיעוד הקשור לתאונה לרבות תיעוד רפואי (ביה”ח, קופ”ח, בדיקות, אישור מחלה וכו’), תיעוד הוצאות (קבלות על רכישת תרופות, טיפולים משקמים, עזרה לצד ג’) וכדומה.

תביעה כנגד המעביד:

עובד שנפגע בתאונה עבודה יכול לתבוע את מעבידו, אם יימצא שהמעביד התרשל בשמירה על כללי בטיחות, לא יישם את המלצות דוחות הביקורת של ממונה הבטיחות וכל התנהלותו תרמה לגרימת התאונה לעובד.

תביעות רבות מוגשות גם כנגד המעביד שהתרשל. בכל מקרה, המעבידים מבוטחים על ידי חברות הביטוח כנגד פגיעות גוף של עובדיהם.

אין בעובדה זו כדי לפטור אותם מאחריות להתרחשות תאונות במקום עבודתם. נהפוך הוא – חברות הביטוח שמעדיפות לא להיתבע ולא לשלם ידרשו מהמעסיק המבוטח לתקן את הטעון תיקון ושיפור כדי למנוע תאונות ותביעות עובדים. גם הרגולטור באשר הוא, יעשה את מלאכתו כמצופה ממנו. כך אנו מקווים.

פוליסת ביטוח חבות מעבידים – כשהמעביד הוא הגורם האשם בתאונת העבודה, העובד יכול לתבוע אותו, בהתאם ל”פוליסת ביטוח חבות מעבידים”. במידה והמעביד משתף פעולה עם העובד ומסכים כי הוא עצמו אשם, קל יותר לקבל את הפיצויים. במידה והמעביד אינו משתף פעולה, מבססים את שאלת אחריות המעביד בדרכים שונות. במקרים שגם העובד וגם המעביד אשמים, בית המשפט קובע מהו חלקו של העובד בגרימת התאונה (אשם תורם), ובהתאם לכך ייקבע סכום הפיצוי.

תביעה מול ביטוח לאומי:

חשוב לציין כי את התביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה, יש להגיש לביטוח הלאומי בתוך 12 חודשים ממועד התאונה. אחרת, עלול הדבר לשלול מהנפגע חלק מזכויותיו ומהפיצוי המגיע לו.

המוסד לביטוח הלאומי ישלם לנפגע דמי פגיעה עבור עד 90 ימי היעדרות. לאחר מכן על הנפגע להגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לקביעת דרגת נכות מעבודה. בשלב זה תיבדק חומרת הפגיעה על ידי ועדה רפואית ובהתאם לאחוזי הנכות שייקבעו -ייקבע גם גובה הפיצוי.

נכות עד 9% אינה מזכה בפיצוי כלשהו. נכות בשיעור של 10% ועד 19% תזכה במענק חד פעמי. נכות בשיעור של 20% ומעלה – תזכה את הנפגע בגמלה חודשית.

לסיכום, עובד שנפגע בתאונה – מוטב שיבדוק האם הוא זכאי להיחשב כנפגע בתאונת עבודה. לא תמיד כשעובד חושב שאירוע מסוים הוא תאונת עבודה הוא אמנם כזה על פי החוק והפסיקה.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא כל התחייבות, ואנו נפרוס בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם בכדי למצות את זכויותיכם או את זכות יקירכם במטרה לקבל פיצוי מקסימלי כתוצאה מהנזקים שנגרמו לכם.

מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ במספר 03-9666195.

 

 

  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.

מעוניינים בייעוץ משפטי ללא עלות?

מלאו את הפרטים ונדאג לחזור אליכם בהקדם

מעוניינים בייעוץ משפטי ללא עלות?
close slider
  • מלאו את הפרטים ונדאג לחזור אליכם בהקדם
  • שדה זה מיועד למטרות אימות ויש להשאיר אותו ללא שינוי.