עורך דין צוואות וירושות

צוואות וירושות הינו נושא שנוגע בכל אחד ואחת מאיתנו, בשונה מתחומי משפט אחרים. לצערנו, תחום זה רלוונטי לכל משפחה שכן המוות הוא בלתי נמנע. כאשר אדם מסיים את חייו, יש למלא אחר צוואתו, או לחלק את רכושו בהתאם לחוק.

מה אומר החוק?

החוק הרלוונטי אשר מסדיר את כל דיני הירושה והצוואה במדינת ישראל הוא חוק הירושה, התשכ”ה-1965. חוק זה עוסק בכל העניינים הנוגעים במישרין ובעקיפין בענייני ירושות וצוואות. החוק קובע בין היתר מה יקרה בהימצאה או בהיעדרה של צוואה אותה השאיר המנוח, כיצד יש לערוך צוואה, מי הם היורשים על פי דין, כיצד ניתן לוותר על זכות מכוח ירושה או צוואה, מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לענייני ירושות וצוואות, מהן סמכויותיו של רשם הירושה, ועוד מגוון רב של נושאים.

מהי צוואה?

צוואה היא הצהרה בכתב, אשר תפקידה להוות צו (מלשון צווי) כלפי מען דבעי. בצוואה, אשר מהווה מסמך משפטי, קובע ומסדיר המנוח את חלוקת רכושו לאחר מותו. החוק הישראלי מכיר במספר סוגי צוואות – צוואה בכתב יד, צוואה בפני עדים, צוואה בפני רשות, צוואה הדדית וצוואה בעל פה, אך אינו מגדיר הוראות ספציפיות לאופן עריכת הצוואה. הצוואה יכולה להתייחס לכל רכוש שהיה לאדם בעת מותו, ולכלול הוראות מדויקות ותנאים לביצועה ולחלוקת הרכוש, ומנגד יכולה הצוואה להיות כללית ולפרט רק קווים מנחים כלליים לביצועה. אין הגבלה גם על מספר הצוואות שיכול אדם להשאיר אחריו, אך הצוואה המאוחרת התקפה היא שתקוים, ומבטלת צוואות שקודמות לה. משתמע מכך שהצוואה המאוחרת היא הקובעת בכל מצב.

סוגי צוואות:

צוואה הנערכת בכתב יד: צוואה הנערכת בכתב יד היא הצוואה הנפוצה ביותר, שכן מדובר בצוואה הפשוטה ביותר לעריכה. חוק הירושה קובע, כי צוואה בכתב צריכה להיערך ע”י המצווה עצמו, בכתב ידו וכן גם לשאת את תאריך עריכתה ואת חתימת המצווה. אין ספק כי צוואה הנערכת בכתב יד היא הצוואה האותנטית ביותר, משום שכשמה כן היא – היא נערכת ע”י המצווה עצמו. נדגיש כי צוואה שנערכה בכתב ידו של צד שלישי או הודפסה ונחתמה על ידי המצווה עצמו אינה תקפה, כך שרק צוואה שנערכה ע”י המצווה, תוכר בדרך כלל בתור צוואה שנערכה כדין.

צוואה הנערכת בפני עדים:  צוואה הנערכת בפני עדים היא צוואה אשר דומה מאוד לצוואה הנערכת בכתב, למעט מספר הבדלים קלים. בדומה לצוואה הנערכת בכתב יד, גם צוואה בפני עדים נערכת בכתב, אבל במקרה זה היא יכולה להיות מודפסת ואין חובה כי תיערך בכתב ידו של המצווה וכוללת את חתימתו ותאריך עריכת הצוואה. בניגוד לצוואה בכתב, צוואה בפני עדים כוללת גם את פרטיהם של שני עדים אשר נוכחים במעמד עריכת הצוואה. בחתימת העדים על הצוואה, הם מאשרים כי הצוואה נערכה לכאורה כדין. החוק קובע כי ישנה חובה לנוכחות של שני עדים לפחות. על העדים להיות בני 18 שנה ומעלה, ואין להם כל יד בירושה ובחלוקת הרכוש של המוריש.

צוואה שנערכת בפני רשות::צוואה הנערכת בפני רשות היא צוואה שמוקראת או מוגשת ומופקדת לרשות ציבורית, לדוגמא: בית דין דתי, בית המשפט לענייני משפחה, רשם הירושה ואף בפני נוטריון אשר מוגדר לעניין זה “רשות” והוסמך לכך. אדם המבקש לערוך צוואה בפני רשות, יכול להקריא את הצוואה לפרוטוקול בעוד הרשות עצמה רושמת. המצווה יכול להביא מסמך שהוא הכין מראש, מודפס או בכתב ידו, והוא מגיש אותו לרשות. במקרה כזה, הפרוטוקול המשקף את הקראת הצוואה ישמש ראייה לכאורה, שהצוואה נערכה כדין. סעיף 22 לחוק הירושה מסדיר את הדין לגבי עריכת צוואה בפני רשות. במידה ומצווה מבקש לערוך צוואה בפני רשות, אזי הקראת הצוואה נעשית בפני גורם שיפוטי.

צוואה שנערכת בעל פה – צוואה זו (המכונה גם “צוואת שכיב מרע”) היא צוואה חריגה מאוד מסיבה שלא ניתן לערוך צוואה בעל פה באופן רגיל, אלא בהתקיימותם של מספר תנאים. התנאי הבסיסי לעריכת צוואה בעל פה הוא כי היא נערכת על ידי אדם גוסס שמאמין או שקיבל הערכה רפואית שהוא עתיד לסיים את חייו בזמן הקרוב.

התנאי השני אשר חייב להתקיים לצורך עריכת צוואה בעל פה הוא מסירת הצוואה על ידי המצווה לשני עדים ועל אלו לערוך זיכרון דברים של דבריו של המצווה.

מיד עם סיום מסירת הצוואה שבעל פה, על העדים למסור לרשם הירושה ולהפקיד בידו את זיכרון הדברים. זו למעשה השרשרת שחייבת להתקיים לשם עריכת צוואה בעל פה. עם זאת, במידה ואדם שמסר צוואה בעל פה לא נפטר בתוך חודש מיום ממסירת הצוואה, אזי תבוטל הצוואה מאליה.

מהי צוואה הדדית?

צוואה הדדית היא צוואה שנכתבת כשמה – באופן הדדי ע”י שני בני הזוג. הכלל קובע, כי צוואה רגילה נכתבת ע”י אדם אחד. הכלל המשלים הוא, שאדם יכול להוריש רק את מה ששייך לו. אדם יכול להוריש את רכושו לילדיו, אך כאשר הוא נשוי, אזי הרכוש המשותף שייך לשני בני הזוג ולכן הבעל יכול להוריש רק מחצית מהרכוש המשותף שלו לילדיו. על כן, המונח “צוואה הדדית” מתייחס לסיטואציה, שבה שני בני הזוג כותבים יחדיו צוואה המחייבת אותם ואת הנהנים מהצוואה.

כדי למנוע ניצול לרעה של צוואה הדדית (למשל: במקרה שבו בני זוג כתבו צוואה בעודם בחיים, אך לאחר מות אחד מהם השני מבקש להתנער ממנה ולפגוע ברצונו של בן הזוג שנפטר), קובע חוק הירושה מספר תנאים מגבילים על ביטול צוואה הדדית. במקרה ה”קל”, כדי לבטל צוואה הדדית כל עוד בני הזוג בחיים, יש צורך בהודעה, שכן שני בני הזוג בחיים ולא ייגרם נזק בלתי הפיך, בגין ביטול צוואה בנסיבות כאלו. מנגד, כאשר אחד מבני הזוג נפטר ובן הזוג השני מבקש לבטל את הצוואה, אזי עליו להשיב את החלק של בן הזוג שנפטר לעיזבון.

הפקדת צוואה

כדי למנוע מצב שבו לאחר מות המצווה יינתן צו ירושה, או יקוים צו קיום צוואה שאינם תואמים את הצוואה המקורית של המצווה, ניתן להפקיד צוואה בלשכת הרשם לענייני ירושה.

כדי להפקיד צוואה יש להגיע אישית (את הליך זה לא ניתן לביצוע עם ייפוי כוח) ללשכת רשם הירושה באזור מגורי המצווה. רק המצווה (האיש/ה שכתב/ה את הצוואה) יכול להפקיד צוואה או לקבלה חזרה בחייו. יש לצרף צוואה מקורית – צוואה בכתב יד או צוואה בפני עדים. יש להביא תעודת זהות. עם תמונה עדכנית, ובמקרה ואין כזו, יש לצרף תעודות רשמיות נוספות (רישיון נהיגה או דרכון). אם הופקדה בעבר צוואה ברשם הירושות, לא ניתן להפקיד צוואה נוספת אלא אם המצווה לקח את הצוואה חזרה קודם לכן. החזרת הצוואה אינה מבטלת את תוקף הצוואה, אלא אם בוטלה. הצוואה נשמרת בכספת ורק המצווה יכול לקבל את הצוואה חזרה בחייו. אף אחד לא יכול לעיין בצוואה או לקבל מידע בדבר הפקדתה כל עוד המצווה בחיים. בירור על צוואה שהופקדה ניתן לבצע רק לאחר מות המצווה, על ידי העברה של תעודת פטירה של המצווה ללשכת רשם הירושות בפקס או בדואר. כמו כן, יש לציין את הקרבה למנוח. רק לאחר שמוגשת בקשה למימוש צוואת המנוח – כלומר, בקשה לצו קיום צוואה או בקשה לצו ירושה, מתבצעת בדיקה אם הופקדה צוואה בעבר ואם קיימת צוואה. לאחר מכן, נפתחת הצוואה על ידי הרשם לענייני ירושה, כדי למנוע מצב שמתבצעות פעולות למימוש העיזבון על ידי צו המתעלם מהצוואה שהופקדה. אם המצווה נפטר ולא מוגשת בקשה למימוש הצוואה במשך שלושה חודשים לאחר הפטירה, אז רשם הירושות יפתח את הצוואה באופן יזום וימסור הודעה על קיומה של הצוואה למי שמופיעים בה – “זכאים על פי הצוואה”.

מה חשוב לדעת בעת עריכת צוואה?

צוואה היא מסמך משפטי מהותי ובעל חשיבות רבה. צוואה אמורה לשקף את רצונו של אדם לגבי מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. חשוב לזכור שיש את החוק שמסדיר את הירושה, ולכן לא בכל מקרה יש מקום לערוך צוואה. לדוגמא, אם לאדם יש בן יחיד ולבן יש ילדים, הרי שאם הבן הלך לעולמו לפני המוריש, ילדיו של הבן (הנכדים של המוריש) יקבלו את כל הרכוש. לכן, במקרה זה אין מקום לערוך צוואה.

לעומת זאת, ישנם מקרים בהם נכון יהיה לערוך צוואה: לדוגמה, במקרה של סכסוך עם בן הזוג ורצון למדר אותו מקבלת רכוש, או במקרה שבו רוצים לעשות תכנון מס. נכון לערוך צוואה גם במקרה  בו  יש ילד אחד שמסובך כלכלית וברור כי כל שקל שיקבל כירושה ירד לטמיון. דוגמה נוספת היא מצב  בו שיש זוגיות שנייה וילדים לא משותפים, ורוצים להבטיח את חלקם של הילדים בירושה ורק לאחר  מכן את בן הזוג ה”חדש”.

בעת עריכת צוואה יש לעמוד במספר תנאים קפדניים, כדי שלא לפגוע בתוקפה של הצוואה בעתיד, ביניהם::

התחייבות בעל פה לא מחייבת אף צד:  צוואה אמורה להיות מסמך סופי, כלומר, מה שכתוב בצוואה מחייב, כאשר לכל הוראה אחרת שהמצווה מוסר בעל פה בחייו אין כל תוקף. התחייבות שנמסרה ע”י המצווה בחייו לצד שלישי לשנות הוראה של צוואה, לא תחייב ולא יהיה לה כל תוקף. לכן, אם רוצים לשנות הוראות של צוואה, יש לשנות את הצוואה עצמה וכל התחייבות אחרת לא תהיה ברת מימוש.

צוואה ניתן לשנות:  ניתן לשנות את הוראות הצוואה כל עוד המצווה בחיים והוא כשיר לעשות זאת. הוראה בצוואה אשר קובעת כי לא ניתן יהיה לשנות אותה, היא הוראה ללא כל תוקף משפטי. כלומר, אם מצווה עורך צוואה וכולל בה הוראה שקובעת כי צוואה זו היא סופית ולא ניתנת לשינוי, אזי לא יהיה בכך כדי למנוע שינוי בצוואה בעתיד ובלבד שהשינוי נערך ע”י המצווה.

שינוי בצוואה יכול להיעשות רק ע”י המצווה: הכלל בהתאם לסעיף 26 לחוק הירושה קובע, שצוואה יכולה להשתנות רק ע”י המצווה. מצווה רשאי לשנות את הצוואה כל אימת שיחפוץ, אך השינוי חייב להיעשות על ידו בלבד. צוואה הנערכת ע”י אחר, לרבות: קרוב משפחה מדרגה ראשונה, היא צוואה שאין לה כל תוקף. לכן, אם מבקשים לשנות צוואה, השינוי צריך להיערך ע”י המצווה עצמו.

מהו פגם בצוואה?

צוואה היא כאמור מסמך משפטי וכמו כל מסמך משפטי, עלולים להתגלות בה פגמים, עמימות או סתירות. כאשר מדובר בצוואה, הקושי בליישב סתירות שהתגלו בדיעבד, נובע מכך שמחבר המסמך (בניגוד לחוזה בין שני צדדים רגילים) כבר אינו בחיים – כדי ליישב את הסתירה. לכן, המחוקק קבע מספר הסדרים במקרים שבהם ישנם פגמים בצווה, כגון:

סעיף 25 לחוק הירושה קובע, כי בית המשפט לענייני משפחה רשאי, כברירת מחדל, לאשר צוואה אשר התגלה בה פגם. עם זאת, סמכות זו יכולה להתממש רק אם אין מחלוקת לגבי כך שהצוואה מלכתחילה נכתבה כדין. כלומר, כדי לאשר צוואה שנמצאו בה עמימות או סתירות, יש קודם כל לצלוח את המשוכה הראשונה, שהיא לוודא שהצוואה מלכתחילה נכתבה בהתאם להוראות חוק הירושה.

לדוגמא, בית המשפט לא יוכל לאשר צוואה שנמצאו בה פגמים, או צוואה שהודפסה ויש עליה חתימה והיא אינה נכתבה בכתב ידו של המצווה. דוגמא אחרת – בית המשפט לא יוכל לאשר צוואה שנמצאו בה פגמים, במידה ואותה צוואה ניתנה בעל פה בפני עד אחד בלבד ולא שני עדים כמתבקש. מצד שני, במידה והצוואה נכתבה כדין, אך עדיין נמצאו בה פגמים מסוימים, יש לבית המשפט אפשרות להפעיל שיקול דעת, אם לאשרה או לאו.

מימוש צוואה והתנגדות לצוואה:

במידה ואדם נפטר והותיר צוואה או ירושה ללא עריכת צוואה – אזי עולה השאלה כיצד ניתן לממש את הצוואה. כלומר, כיצד יהיה ניתן למכור את דירת מגוריו או לקבל את הרכוש שאותו הותיר בעת מותו. במקרה שאדם נפטר והותיר צוואה בחייו, אזי יש לפנות עם הצוואה לרשם הירושה או לבית הדין הרבני, לצרף תעודת פטירה ולבקש לקבל “צו קיום צוואה”.

במקרה שפונים לבית הדין הרבני, חשוב לזכור כי כל היורשים עפ”י הצוואה או היורשים עפ”י החוק צריכים לתת את הסמכות לבית הדין, שכן אחרת אין לבית הדין סמכות. משכך, ניתן לראות כי רבים מעדיפים שלא להתייצב בפני בית הדין הרבני ודווקא להגיש את הבקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה באופן מקוונן, באמצעות האינטרנט, לרשום לענייני ירושה. בית הדין או רשם הירושה יורה על תקופת ביניים, אשר במסגרתה יתפרסם ברבים דבר הבקשה, על מנת לאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם, במידה וישנה התנגדות, למתן צו קיום הצוואה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על מתן צו קיום צוואה. עם קבלת הצו, ניתן לממש באופן חוקי את הוראות הצוואה. אם הוגשה התנגדות למתן צו קיום צוואה, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות, לבית המשפט לענייני משפחה. ברור שאם הסמכות ניתנה לבית הדין הרבני, אזי אחרי הפרסום בעיתון וקבלת ההתנגדות, הדיון יתנהל שם.

בכל מקרה, אם ההתנגדות תתקבל, אזי יוכל בית המשפט להורות על ביטול הצוואה או ביטולה החלקי. אם ההתנגדות תידחה, יוחזר העניין לרשם הירושה, אשר יורה לבסוף על מתן צו קיום צוואה.

לעומת זאת, מה הדין במקרה של אדם שלא הותיר צוואה? במקרה כזה יש לפעול באופן דומה – יש לפנות לרשם הירושה (או אם יש הסכמה של כלל היורשים, לבית הדין הרבני) בבקשה למתן צו ירושה, ולהמתנה במשך תקופת ביניים, אשר במסגרתה יתאפשר לצדדים שלישיים להביע את התנגדותם למתן צו הירושה. במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יינתן צו ירושה וניתן יהיה לממש את הצוואה. במידה ותוגש התנגדות, אזי יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.

מה ניתן לטעון במסגרת התנגדות לקיום צוואה או מתן צו ירושה?

במסגרת בקשת צו קיום צוואה או צו ירושה, צדדים שלישיים יכולים להביע התנגדות למתן הצווים. ישנן טענות רבות שנהוג לטעון במסגרת התנגדויות מעין אלו. חלק מהטענות הן טענות מהותיות, למשל: צוואה שנערכה שלא כדין. לעומת זאת, ישנן טענות שקשורות יותר לאופי המשפחתי הנוגע לצוואה (למשל: טענות שמועלות ע”י בן שלא היה בקשר עם אביו לגבי זכויותיו לפי ירושה ועוד). נסקור להלן מספר טענות נפוצות העולות במסגרת בקשות התנגדות לצו קיום צוואה או צו ירושה:

כפייה או איומים או השפעה בלתי הוגנת:  טענה נפוצה במסגרת התנגדות למתן צו קיום צוואה, היא טענה הנוגעת לעריכת הצוואה. צוואה שנערכת בכפייה או תחת איומים, היא צוואה שנערכה שלא כדין, משום שזו צוואה שלא באמת משקפת את רצונו האמיתי של המצווה. לכן, סעיף 32 בחוק הירושה קובע, כי צוואה שאכן נערכה תוך כפיה או איומים או אונס, תבוטל אוטומטית. טענה זו של השפעה בלתי הוגנת נטענת פעמים רבות מצד בן משפחה אחד כנגד בן משפחה אחר שהתגורר בימיו האחרונים עם המנוח, כאשר לכאורה המנוח היה תלוי בו ובעזרה שלו. לכן במקרים אלה עלולה להיות לכאורה השפעה בלתי הוגנת. עם זאת, חשוב להדגיש כי נטל ההוכחה שהצוואה נערכה תחת כפיה, הוא על מגיש ההתנגדות.

טעות קולמוס: צוואה יכולה להכיל עמימות או טעויות סופר או דו משמעות. עם זאת, יש להבדיל בין מקרים מובהקים שבהם הבעיה טמונה בכך שאין אפשרות להבין את תוכנה של הצוואה, לבין מקרים שבהם סתירות המצויות בצוואה, ניתנות ליישוב. לבית המשפט יש סמכות לאשר הוראות צוואה ולו באופן חלקי, למרות פגם אשר התגלה בה. לכן, טענות של טעות או דו משמעות בצוואה הן טענות נפוצות מאוד, במסגרת התנגדויות המוגשות נגד מתן צו קיום צוואה.

היעדר זכות ברכוש המוריש: כאשר מדובר בצוואה וגם בירושה על פי דין, הכלל הוא שאדם אינו יכול להוריש דבר שלא שייך לו. כלומר, בין הטענות הנטענות במסגרת התנגדויות, קיימת טענה של היעדר בעלות של המנוח על רכוש מסוים שאמור להיות מחולק במסגרת הצוואה.

לא חוקית : סעיף 34 לחוק הירושה קובע, כי צוואה לא חוקית הסותרת את שלום הציבור, היא צוואה שלא יהיה לה כל תוקף ודינה להתבטל. טענה שגם כן ניתן לטעון במסגרת הגשת התנגדות לקיום צוואה, היא טענה של חוסר חוקיות בצוואה עצמה, למרות שזו טענה שכיחה פחות.

מה הדין לגבי חובות מעיזבון?

שאלה זו מעסיקה אנשים רבים, שכן זו אחת השאלות השכיחות. הכלל לגבי חובות מן העיזבון הוא, כי הם ישולמו מן העיזבון ולא מהכיס הפרטי של היורשים. כלל בסיסי נוסף באשר לחובות מעיזבון הוא, כי יורשים יהיו חייבים בחובות העיזבון, מכספי העיזבון, בהתאם לשיעור זכאותם. כך קובע סעיף 126 לחוק הירושה.

עם זאת, חשוב להדגיש כי שונה הדין במקרה שבו יורש מנסה להסתיר חובות מן העיזבון. במקרה כזה הוא עשוי להיות חייב באופן אישי עד לגובה מלוא העיזבון. לכן כדאי מאוד להסדיר חובות ולא להסתירם.

מהי ירושה?

צוואה היא פעולה אקטיבית, שבה אדם כותב מסמך, שבו הוא מצווה מה ייעשה ברכושו לאחר מותו. עם זאת, יש אנשים רבים שלא כותבים צוואה מחוסר רצון, חוסר ידע או עוני, שלא מצדיק בעיניהם צורך לכתוב צוואה. במקרים כאלו, קובע חוק הירושה ברירת מחדל והיא, כי הרכוש של האדם שנפטר (דהיינו, העיזבון או הירושה), יועבר באופן שווה לילדיו ולבן או בת זוגו. דין זה קבוע בסעיף 10 לחוק הירושה. לסיטואציה כזו קוראים בשפה המשפטית “ירושה על פי דין”. בהיעדר צוואה, הירושה נעשית על פי דין, כלומר: בהתאם להוראות חוק הירושה. הדרך להתנות על הוראות חוק הירושה היא באמצעות כתיבת צוואה, כפי שתואר לעיל. נציין, שכאשר אדם נפטר והוא ערירי, ירושתו תועבר למדינת ישראל.

 כיצד ניתן לממש ירושה?

מימוש של ירושה הוא הליך שזהה, כמעט אחד לאחד, למימוש של צוואה. גם במקרה כזה, יש לפנות לרשם הירושה, אך הפעם יש להגיש בקשה הנקראת “בקשה למתן צו ירושה”. גם במקרים אלו, תינתן תקופת ביניים שבה יש לפרסם את דבר הבקשה בעיתונות בעלת תפוצה יומית. בתקופת הביניים, תינתן אפשרות לצדדים שלישיים להתנגד לצו הירושה. לדוגמא, אם למנוח היו ילדים נוספים אשר לא היו ידועים, הרי שזכותם להתנגד לירושה, כדי ליהנות מפירות העיזבון.

במידה ולא הוגשה התנגדות, אזי יינתן צו ירושה. לאחר מכן אפשר יהיה לממש את הירושה. ניתן יהיה למכור את דירת המגורים, לחלק כספים שנותרו בחשבון הבנק של המנוח ועוד. במידה והוגשה התנגדות לצו הירושה, יורה רשם הירושה על העברת הדיון בהתנגדות, לבית המשפט לענייני משפחה.

ירושה על פי דין

כאשר אדם לא ערך צוואה או כאשר צוואתו נפסלת, יתחלק עזבונו על פי הקבוע בחוק הירושה. חוק הירושה קובע את סדר היורשים כאשר הוא מחלק אותם בהתאם לסדר חשיבות ובמסגרת מדרג. בן או בת הזוג יורשים יחד עם כל היורשים המצוינים בחוק, אולם חלקם בירושה בהיעדר צוואה שונה מיורש ליורש.

היורשים בהתאם לחוק מורכבים ממדרג יורשים שבמידה ואחד מהם אינו קיים ממשיכים לזכאי הבא. סדר היורשים לפי קרבתם למנוח הינו – (א) ילדיו, (ב) הוריו ואחיו, (ג) סבו וסבתו ודודיו של המנוח.

כאשר קיימים צאצאים – הם יורשים את מלוא העזבון. החלוקה היא בין הצאצאים הישירים בשווה, כך שאם מי מהם אינו בין החיים בעת פטירת המנוח – יתחלק חלקו שבין צאצאיו הוא וכך הלאה.

כאשר למנוח בן או בת זוג בחיים וקיימים צאצאים, יירש בן הזוג מחצית מהעיזבון והמחצית השנייה תחולק בין צאצאיו.

במידה ולא קיימים צאצאים – יחולק העיזבון בין הורי המנוח וצאצאיהם (אחיו ואחיותיו). עזבנו של הנפטר יחולק בין הוריו בשווה. ככל שהוריו של הנפטר אינם בין החיים בעת פטירתו – יועבר עזבונו בחלקים שווים לצאצאי כל הורה שנפטר, מחצית לצאצאי אבי הנפטר ומחצית לצאצאי האם שנפטרת.

כאשר למנוח בן זוג בחיים, ואין להם צאצאים אך קיימים למנוח הורים או אחים – אזי ככל שהיורשים הם הורים, יקבל בן הזוג מחצית וההורים מחצית וכאשר בנמצא רק אחים של המנוח דיינו צאצאי ההורים – יירש בן הזוג שני שליש מן העיזבון.

במידה ואין צאצאים או הורים או אחים – יחולק העיזבון בין הורי ההורים (סבא וסבתא) והעיזבון יחולק בין ארבעת הורי ההורים ובאם מי מהם אינו בין החיים עובר חלקו לצאצאיו.

במידה וקיים בן או בת זוג יירש הוא שני שליש מן העיזבון ואילו הורי ההורים וצאצאים רק שליש.

בן זוג – בנוסף לכל האמור לעיל, במצב בו אין בנמצא צאצאים או הורים – יורש בן הזוג אף את מלא הזכויות בדיקה בו התגורר יחד עם המנוח בשלוש השנים האחרונות לחייו וכן את המיטלטלין המשמשים את דירת המגורים ומכונית הנוסעים.

באין יורשים על פי דין – זכאית המדינה לרשת את העיזבון באופן מלא.

מי פסול לרשת על פי חוק הירושה

חוק הירושה קובע כי מי שעונה על אחד מן הקריטריונים הבאים אינו זכאי לחלק בעיזבון: מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש;, מי שניסה לגרום למותו של המוריש; מי שהורשע על שהעלים או שהשמיד את צוואתו האחרונה של המוריש; מי שזייף את צוואתו של המוריש; או מי שתביעתו מבוססת על צוואה מזויפת.

יחד עם זאת, מי שהורשע על שניסה לגרום למות המוריש והמוריש מחל לו, בכתב או על ידי עשיית צוואה לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

האם ידוע בציבור יכול לרשת?

ידוע בציבור יכול לרשת את בן זוגו וזכויות הירושה שלו הן כזכויות של בן זוג, אולם חוק הירושה קובע, כי אם אחד מהם היה נשוי לאדם אחר בעת פטירתו של המוריש, הנותר בחיים לא יוכל לרשת את הנפטר.

לסיכום:

מותו של בן משפחה קרוב  אינו קל לבני המשפחה, וההליכים הקשורים בצוואות וירושות יכולים להיות מייגעים ומתישים מבחינה נפשית. אנו עדים למקרים רבים של סכסוכים משפחתיים שנתגלעו כתוצאה ממאבקי ירושה. לכן, חשוב לנסח מראש צוואה תקפה, בעזרת עו”ד מומחה לענייני צוואות וירושות. אם בכל זאת יקירכם שנפטר לא הספיק לנסח צוואה כזו, פנו למשרד המתמחה בירושות על מנת להסדיר את עניין הירושה על הצד הטוב ביותר.