טיפים ועצות בניהול תביעת רשלנות רפואית

הכנת התביעה:

מטופלים רבים חווים רשלנות רפואית אך אינם יודעים כיצד עליהם לפעול בכדי למקסם ולבנות את תיק התביעה אשר באמצעותו יוכלו הם להוכיח את תביעתם.

כמובן שיש לבחון כל מקרה לגופו ולא כל מקרה דומה לאחר, אך יש מספר פעולות אשר הן אוניברסליות ויכולות להתאים לרוב המקרים וזאת על מנת שיוכל הנפגע לכלכל את צעדיו לבניית תיק תביעה חזק להוכחת תביעתו.

ראשית, יובהר כי המדובר במאמר כללי בלבד ועל מנת שיהיה ניתן להתייחס באופן ספציפי לכל מקרה ומקרה יש לפנות להתייעצות על עו”ד העוסק בתחום הנזיקין עם התמחות ברשלנות רפואית טרם נקיטת כל פעולה.

תיעוד:

מטופל אשר סבור כי במהלך הטיפול הרפואי שקיבל התרחשה רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי צריך לפעול לתיעוד מקיף של כלל פרטי האירוע. התיעוד צריך לכלול את מהלך ותיאור המקרה, שמות אנשי הצוות והמעורבים, פירוט מדויק של השתלשלות העניינים, תיעוד שיחות ו/או פגישות שנעשו (מי היה מעורב, מה נאמר בהם וכו’) –  התיעוד צריך להיות מקיף ולכלול את כל המתרחש שכן אין לדעת מה חשוב ומה לא באותה העת.

במידה והדבר רלוונטי, יש לצלם את הפגיעה (במידה וזו צלקת או כוויה וכו’) ו/או את מקום ההתרחשות בצורה הכי אותנטית שאפשר. חשוב לצלם מגוון של תמונות (גם מקרוב וגם מרחוק) ולא רק תמונות בודדות. במידה והמדובר בנזק גופני שנראה לעין גם לצלם את תהליך הריפוי במידת האפשר.

שמירת התיעוד:

לאחר תיעוד האירוע וצילומו יש לארגן ולאגד את החומר בתיק ייעודי לתביעה. מומלץ לפתוח קלסר מסודר ו/או תיקייה במחשב אשר בה יש לאחסן את כל החומר בצורה מסודרת. במידה והתיעוד מאוחסן במחשב יש לבצע גיבוי באמצעות דיסק און קין או גיבוי חיצוני אחר.

מקום האחסון (תיקיה במחשב או קלסר) ישמש לאחסון התיעוד המלא של המסמכים הרלוונטיים לרבות ביקורת שיעשו בעתיד אצל רופאים מומחים, אישורים על טיפולי פרא רפואיים, העתק מצילומי דימות, קבלות וכו’.

חשוב לשמור כל פרט הרלוונטי לאירוע הרשלנות הרפואית וכתוצאה ממנו לרבות קבלות – בגין טיפולים, קנית עזרים רפואיים, עזרה במשק הבית, הוצאות נסיעה (מוניות), טיפולים פרטיים פרא רפואיים, התאמות דיור וכו’.

יש לנהל רשימה מסודרת של ההוצאות תוך פירוט מדויק לגבי מהות כל הוצאה והוצאה.

ביקורות:

על המטופל להמשיך בתהליך הטיפולי ו/או המעקב במסגרת קופ”ח ו/או פרטית ו/או בתי חולים וכו’ הכל בהתאם לנזקיו. יש צורך לבצע מעקב וביקורות אצל המומחים הרלוונטיים בהתאם לנזק ולפעול בהתאם להמלצותיהם לטיפול על מנת לנסות ולהקטין את גודל הנזק ולהגיע לריפוי מקסימלי.

יש לזכור כי לאחר כל מעקב ו/או בדיקה שמבוצעת על ידי רופא יש לבקש לקבל העתק מתיעוד הבדיקה ולתעד זאת גם אצלכם – לרוב ניתנים רק ההעתקים מהמרשמים בלבד ללא דוח הביקור.

יש צורך לוודא כי בדוח זה המומחה הרפואי מציין את כלל תלונות הנבדק, הטיפול שמקבל (לרבות טיפול תרופתי), מסקנותיו וההמלצות להמשך מתן הטיפול.

אחת הדרכים להוכחת נזקיו של המטופל היא באמצעות הרשומה הרפואית אשר מהווה רשומה מהימנה ואובייקטיבית המעידה על מצבו הרפואי ונזקיו של המטופל ועל כן גודל החשיבות של תיעוד זה היא קריטית לניהול התביעה והוכחתה.

אחת מהדרכים לנסות ולכמת את נזקיו ומכאוביו של המטופל היא באמצעות ניתוח הרשומה הרפואית, כאשר חלק מהפרמטרים אותם נבדוק יהיו: גודל הרשומה הרפואית, כמות הייעוציים והבדיקות שבוצעו, סוג הבדיקות, ממצאי תוצאות הבדיקות בכל ביקור, השוואה האם המטופל ביצע את מלוא הבדיקות שהומלצו ע”י המומחים הרפואיים למטופל (לדוג’ במידה והמטופל נשלח לביצוע CT ומיפוי עצמות אך לבסוף לא בצע אחת מהבדיקות הדבר יבוא לרעתו), תדירות הבדיקות וכו’.

חשוב לזכור כי כלל יסוד הוא “מה שלא כתוב ברשומה הרפואית – משמע אינו קיים” ויהיה קושי רב בהוכחתו – על כן יש חשיבות יתרה לוודא כי סיפור המקרה, התלונות וכן התרשמות המומחה בבדיקה מצוין ברשומה הרפואית.

התיישנות:

רשלנות רפואית הינה נישה בתוך דיני הנזיקין אשר שם זמן ההתיישנות הינו כעבור 7 שנים מיום אירוע המקרה, ובמקרה הנ”ל מועד התרחשות הרשלנות הרפואית.

ישנם מצבים בהם הנזק שנוצר מתגלה לאחר ביצוע הפרוצדורה הרפואית ועל כן, לכאורה, הוא מקצר את פרק הזמן של 7 השנים – המדובר במקרה חריג אשר לו יש כלל אחר אשר קובע כי מועד ההתיישנות יתארך ויהייה 7 שנים מעת גילוי הנזק אך לא יאוחר מ-10 שנים מעת מועד התרחשות הרשלנות הרפואית.

במקרים של קטנים מתחת לגיל 18 – יחל מועד ספירת 7 השנים מעת הגעת הקטין לגיל 18, ותפקע כעבור 7 שנים.

מועד התחלתי להגשת התביעה:

תביעת נזקי גוף זקוקה לפרק זמן על מנת להבשיל לכדי תביעה. במקרי של נזקי גוף מומחים רפואיים סבורים כי הנזק מתקבע ומבשיל רק כעבור כשנה מעת האירוע ולא לפני כן. הסיבה לכך, כי נזק שמתרחש לגוף לוקח לו פרק זמן להתייצב (שכן בפרק זמן זה יכולה להיווצר החמרה או הטבה במצבו של המטופל) עד לזמן שניתן להעריך את חומרתו – פרק זמן זה לרוב הינו כשנה מעת התרחשותו.

לכאורה, המתנה של פרק זמן של שנה עד רק להגשת התביעה נראה כפרק זמן ארוך אשר דוחה את מועד קבלת הפיצוי. אך פרק זמן זה הוא קריטי שכן בפרק זמן זה יכולה לחול החמרה אשר תגדיל את הנזק של התובע.

חשוב לזכור כי מעת סיום ההליך וקבלת הפיצוי לא יוכל המטופל לדרוש בעתיד כל פיצוי נוסף בגין החמרה במצבו. ועל כן, מומלץ להוציא חוות דעת רפואית רק לאחר שנה מעת קרות המקרה והתקבעות המצב הרפואי.

חברות ביטוח וחוקרים:

כל מוסד רפואי מבוטח בחברת ביטוח – הביטוח מבטח בגין כל מקרה של רשלנות רפואית אשר מתרחשת במרכז הרפואי ע”י אנשי הצוות הרפואי בו. מעת קרות המקרה וכניסת חברת הביטוח לתמונה לרוב ישלחו חוקרים לחקור ולדלות מידע אודות האירוע ומצבו של המטופל.

החוקרים לרוב יכולים ומשתמשים בטכניקות רבות ומתקדמות. ישנם סוגים רבים של מעקבים כגון: מעקבים גלויים, מעקבים סמויים, מעקבים סמויים עם כיסוי וכו’.

החוקרים הם אנשים מקצועיים ובעלי ניסיון רב השולטים בטכניקות רבות לקבלת המידע אודות הנחקר.

מספר דוגמאות:

איתור מידע אינטרנטי ומקיף במדיה החברתית – החוקרים מבצעים עליכם חקירה ראשונית במדיות החברתיות כגון פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם וכו’ – מטרת החקירה היא לראות ולהתרשם מאורח חייכם – כמות המידע שקיים במדיות החברתיות הוא עצום וניתן לדלות מידע בקלות אודות מצבכם המשפחתי, משפחה, טיולים לחו”ל, בילויים, עבודה וכו’ ומכך להסיק אודות מצבכם התפקודי, הרפואי וכו’.

חשוב לזכור כי גם אם תחסמו את הגישה למדיה האישית שלכם עדין ניתן לעקוב ולקבל מידע אודותיכם במדיה החברתית של בני הזוג, משפחתכם, וחברים קרובים.

לאור זאת, מומלץ טרם הגשת התביעה לחסום את המדיה החברתית שברשותכם לחברכם הקרובים ולהמעיט בהעלאת תמונות ותכנים שיכולים לשמש את הנתבעים בתביעתם כנגדכם.

מעקב רכוב – החוקרים מבצעים מעקב מצולם ע”י מספר חוקרים ברכב או שני רכבים נפרדים. מעקבים אילו לרוב מתחילים בשעות המוקדמות של הבוקר, כאשר הם מציבים מעקב רכוב אשר יעקוב אחר הנחקר לאורך שעות היום ואף יתעד אותו בתמונות ווידאו. מעקבים אילו יכולים להמשך לפרקי זמן ארוכים – הכל תלוי התקציב שהושקע וגודל התביעה.

חקירה בכיסוי – החוקרים מתכננים מבעוד מועד סיפור כיסוי אשר איתו הם מגיעים למקום המגורים ו/או מקום העבודה של הנחקר. מעת הגעתם הם ראשית מבצעים תחקור של השכנים/ קולגות/ מנהל עבודה וכו’ ודולים מידע ראשוני. במידה וניתן הם אף מגיעים לבית הנחקר וחוקרים את בני המשפחה והנחקר עצמו כאשר כל זה מתבצע תחת סיפור כיסוי שאינו קשור לתביעה.

מטרתם לאיסוף מידע אודות מצבו של התובע, אופן תפקודו, התרשמות מסביבת מגוריו וכו’ – חקירה זו יכולה להיות מצולמת וכן מוקלטת מבלי שהנחקרים מודעים לכך.

לאור זאת, מומלץ לעדכן את הסובבים אתכם כי חוקרים מטעם חברת ביטוח עלולים להגיע לכאן במטרה לדלות מידע אודות התובע ובמידה והם חושדים כי עומד מולם חוקר יש לסיים את השיחה בהקדם האפשרי.

חקירה גלויה – אותם מאפיינים של החקירה בכיסוי אך כאן נאמר באופן ברור כי הם מטעם חברת הביטוח וברצונם לשאול מספר שאלות.

חשוב לזכור, החוקרים הם אנשים מנוסים מאוד ובעלי ניסיון רב בעבודה עם אנשים הם ינסו לקנות את אמונכם ואף להבטיח לכם הבטחות שאין ביכולתם לקיים במטרה לקבל מידע – החוקרים אינם לטובתכם הם עובדי מטעם חברת הביטוח והם נאמנים ולויאליים לה כאשר מטרתם לאסוף כמה שיותר ממצאים שיעזרו ויחזקו את התיק של חברת הביטוח במהלך ניהול התובענה.

מטרתם של החוקרים משתנה ממקרה למקרה, ישנם מקרים שעוד טרם הגשת התביעה תשלח חברת הביטוח חוקרים וזאת על מנת לנסות ולשכנע את הנפגע להסכים לפיצוי בגין האירוע. החוקרים הינם אנשים מיומנים ובעלי כושר שכנוע רב אשר מטרתם לקנות את אמונכם בהם ולשכנע אתכם להסכים לפיצוי בגין האירוע. פיצוי אשר הינו קטן באופן ניכר ממה שמגיע לנפגע בפועל  – לאחר קבלת הסכמת הנפגע הם אף ינסו להחתים את הנפגע על טופס לסילוק התביעה בעבור סכום זה, וזאת בידיעה כי חתימתכם תגדע את הפשרות להגשת תביעה זו בעתיד.

ועדת האתיקה של עורכי הדין –  כיום ישנו איסור לפנות לתובע אשר מיוצג ע”י עורך דין באופן ישיר, אלה רק באמצעות עורך הדין עצמו. על אף איסור זה, ישנם מצבים בהם משרד עורכי הדין שמייצג את חברת הביטוח שולח חוקרים אשר במהלך חקירתם פונים לתובע באופן ישיר – דבר אשר מהווה עבירה על חוקי האתיקה של לשכת עורכי הדין.

חשוב לדעת כי כל דבר שהושג במהלך החקירה יכול לשמש את הנתבעים במהלך התביעה ולהציג זאת בפני השופט במהלך התביעה.

דרכי התמודדות עם חוקרים: עליכם ליידע את בני משפחתכם, קולגות ושכניכם בנושא זה ולתדרך אותם כי בכל פניה של חוקר בנושא זה ע”י אחד הנציגים של חברת הביטוח יש להימנע מלפגוש אותם ולבקש ממנו לעזוב את שטח המקום לאלתר – יש לעדכן אותם כי ניתן לפנות אליכם אך ורק דרך עורך הדין מטעמכם. עליהם להיזהר ולהכניס אותך אל שטח הבית ולהיזהר להעמיק איתם בשיחה.

בכל מקרה מסוג זה עליכם לעדכן את עו”ד מטעמכם על מנת שהוא יתריע את עורכי הדין מטעם הנתבעים.

ייצוג משפטי – עורך דין בתחום הרשלנות הרפואית

אם הנכם סבורים כי חוויתם רשלנות רפואית מומלץ לפנות מיד לעו”ד בתחום הרשלנות רפואית אשר ידע לנתח את המקרה הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית ויוכל ליתן לכם את התרשמותו הראשונית האם קיימת עילה לתביעה.

דחיפות הפניה לעו”ד במועד הקרוב ככל שניתן למועד האירוע היא על מנת שגורם מקצועי יוכל ללוות אתכם לאורך כל הדרך ובכך תוכלו להגדיל את הסיכויים להצלחת התביעה.

תפקיד עו”ד הוא להכין את התיק באופן ייסודי להגשתו כתביעה במסגרת ביהמ”ש לרבות איסוף הרשומה הרפואי הרלוונטי, העלאת הגרסה העובדתית מפי המטופל ובני משפחתו, פניה למומחה רפואי והוצאת חוות דעת רפואית וכן ניהול ההליך מול הצדדים הנוספים ובית המשפט.

בתיקי רשלנות רפואית בשונה מתביעות נזקי גוף רגילות אנו נפגשים עם הליכים מסובכים ומורכבים אשר מצריכים תשומת לב יתרה ומיומנת בפרוצדורות רפואיות ושפה רפואית וזאת על מנת לקבל את הפיצוי המקסימלי.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא כל התחייבות, ואנו נפרוס בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם בכדי למצות את זכויותיכם או את זכות יקירכם במטרה לקבל פיצוי מקסימלי כתוצאה מהנזקים שנגרמו לכם.

מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ במספר 03-9666195.