מהי תביעת רשלנות רפואית?

מהי תביעת רשלנות רפואית?

בכדי שתעמוד לנו עילת תביעה בגין רשלנות רפואית ונוכל לזכות בתביעה – יש צורך לעבור שלושה שלבים. ראשית, יש צורך להוכיח כי המוסד הרפואי אשר היה אחראי על הטיפול במטופל פעל שלא בהתאם לנורמה המקובלת ולסטנדרטים הסבירים אשר ניתן היה לצפות בסיטואציה הספציפית. שנית, יש צורך להוכיח באמצעות מומחה רפואי כי המטופל סובל או שסבל מנזק אובייקטיבי. שלישית, כי בעקבות אותה רשלנות רפואית שבוצעה נגרם למטופל הנזק הרפואי שממנו הוא סובל.

כיצד מוכחים רשלנות רפואית?

לא כל נזק או סיבוך שמתרחש הוא בהכרח עולה לכדי רשלנות רפואית. ישנם סיבוכים שמתרחשים וגורמים אף לנזק אבל הם בגדר הסיבוכים שיכולים להתרחש כתוצאה מהפעולה הרפואית שבוצעה וזאת מבלי שהתבצעה כל רשלנות רפואית מצד הצוות הרפואי.

כל פעילות רפואית בין אם באבחון, פעולה חודרנית כגון ניתוח, מתן טיפול תרופתי או מעקב הטומן בחובו סיבוכים, סיכונים ותופעות לוואי יכולים להתממש וזאת מבלי שהתרחשה כל רשלנות רפואית בביצוען והן חלק מסיבוכים וסיכונים שכיחים.

בכדי לבחון האם התקיימה רשלנות רפואית יש צורך לפנות למומחה בתחום הרלוונטי אשר יעבור על הרשומה הרפואית ובמידת הצורך יבדוק את המטופל ולאחר מכן יחווה דעתו האם מדובר בסיבוך בלתי צפוי או בפעולה שחורגת מהתנהלות סבירה של הצוות הרפואי ומהווה רשלנות רפואית גרידא.

בתיקי רשלנות רפואית בשונה מתיקי חבויות לרוב יש צורך במספר מומחים אשר לכל אחד תפקיד חשוב להוכחת התביעה.

תפקיד המומחים לקבוע האם פעילות הצוות הרפואי עולה לכדי רשלנות רפואית, מהו הנזק של המטופל וכן הקשר הסיבתי בין הרשלנות לנזק.

במידה והמומחה קובע כי קיים קשר סיבתי בין אחריות המוסד לנזק הוא בעצם קובע כי ההתנהגות הרשלנית של הצוות הרפואי היא זו שגרמה לנזק ממנו סובל המטופל וכאן יש למטופל עילת לתביעה כנגד המוסד הרפואי.

התיישנות בתביעות?

התיישנות בתביעת נזיקין ורשלנות רפואית חלה כעבור 7 שנים ממועד התרחשותה. במקרה והנזק מתגלה מאוחר יותר מ- 7 השנים יחל הוא ממועד גילוי הנזק אך זאת בתנאי שטרם חלפו 10 שנים מיום היווצרות אירוע הנזק.

אצל קטנים (אשר טרם מלאו להם 18 שנה) הדבר אחרת, מועד תחילת תקופת ההתיישנות (ותחילת ספירת מועד ההתיישנות שהוא 7 שנים) יחל רק מיום שבו מלאו לקטין 18 שנים.

מעת הגשת התביעה מרוץ ההתיישנות נעצר כך שלפעמים בשל פרק הזמן הקצר שנותר להגשת התביעה מוגשת התביעה שהיא אינה מוכנה באופן מלא וזאת אך ורק בכדי לעצור את מרוץ ההתיישנות.

מה העלות של הגשת תביעה לרשלנות רפואית?

בכדי להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית יש צורך לבצע הכנה מלאה של התיק אשר כוללת איסוף מלא של החומר הרפואי מהמוסדות הרלוונטיים בהם טופל המטופל, הכל תלוי בסוג התביעה והנזקים, דבר אשר יכול לעלות בין מספר מאות בודדות של שקלים לבין מספר אלפים.

לאחר איסוף מלוא התיקים הרפואיים וסידורם הם מועברים למומחה רפואי ולרוב החומר יועבר למספר מומחים בתחומים שונים לעיון ובחינת החומר. לאחר בחינת החומר הרפואי יבדוק המומחה את התובע וייתן את חוות דעתו האם קיימת התרשלות רפואית, מהו גודל הנזק וכן האם יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

עלות חוות דעת משתנה בין כל מומחה ומומחה ונעה בין כמה אלפים בודדים ועד עשרות אלפים שקלים לכל חוות דעת.

היכן מגישים את התביעה?

תביעות של רשלנות רפואית מוגשת בהתאם להערכת שווי הפיצוי הנדרש. אם הפיצוי הוא עד 2.5 מיליון ₪ התביעה תוגש לביהמ”ש השלום ובעת הגשתה ישולם אגרה בשווי של 700 ₪ לערך בגין פתיחת תיק בביהמ”ש. במידה וסכום הפיצוי הוא מעל 2.5 מיליון ₪ התיק יוגש לביהמ”ש המחוזי ותשלום האגרה יהיה כ-1,300 ₪ לערך.

מה הדרך שיש לעבור עד לקבלת הפיצוי בגין על ידי ביהמ”ש?

אופן תחילת ההליך חל בפגישה הראשונה של הלקוח עם עורך הדין. בפגישה זו מברר העורך דין את נסיבות האירוע, בוחן את המסמכים הרפואיים הן ברמה המשפטית והן ברמה הרפואית ולאחר מכן נותן את חוות דעתו האם לדעתו ישנה עילה תביעה או לאו. במידה ועורך הדין התרשם כי אין עילת תביעה רצוי לפנות לעורך דין נוסף לשם קבלת חוות דעת נוספת האם אכן קיימת או לאו עילת תביעה.

במידה וקיימת עילת תביעה עורך הדין יחתים את הלקוח על ייפויי כוח אשר ממנה אותו לייצגו וכן על כתב ויתור על סודיות אשר עמו יוכל עורך הדין להחל במלאכת איסוף החומר הרפואי.

שכר הטרחה של המשרדים העוסקים ברשלנות רפואית נע בדרך כלל בין 25%-30% מסכום הפיצוי שיקבע בתום ההליך בין אם בפשרה או בין אם בפסק דין כאשר במידה והתובע אינו זוכה בתביעתו, עו”ד אינו מקבל כל שכר טרחה מעבר לתשלום ההוצאות בפועל. בנוסף, במעמד פתיחת התיק יגבה סכום סביר לצורך פתיחת התיק וההוצאות הראשוניות כגון איסוף החומר הרפואי, אגרות, צילומים, דואר וכדומה.

עורך הדין יפעל אל מול המוסדות הרפואיים לאיסוף החומר הרפואי ולאחר מכן יאתר וימצא מומחה רפואי אשר יתמוך בטענותיו ויקבע בחוות דעת רפואית כי מהחומר הרפואי עולה כי קיימת רשלנות רפואית – פרק זמן זה הינו פרק זמן ארוך עד לגיבוש מלוא כתב התביעה. לאחר מכן, יוגש כתב התביעה בליווי חוות הדעת לבית המשפט.

לאחר הגשת כתב התביעה יהיה לנתבעים פרק זמן של 60 ימים להגיש את כתב הגנה מטעמם – לרוב פרק זמן זה אינו מספיק וכתב הגנה מוגש בפועל בין 3 חודשים ל-6 חודשים מעת הגשת התביעה. מיום שהנתבעים הגישו את כתב ההגנה מטעמם עומד לרשותם פרק זמן של 60 ימים להוצאת חוות דעת רפואית מטעמם – גם כאן, לרוב פרק הזמן שלוקח בפועל להוצאת חוות דעת נע בין 3 חודשים ל-6 חודשים.

לאחר הגשת חוות הדעת מטעם הנתבעים התיק יכול להתקדם בשני מישורים האחד במסגרת הליך גישור בו הצדדים מנהלים את ההליך מחוץ לבית המשפט מול מגשר שהוא עו”ד/שופט בדימוס או בהגשת תחשיבי נזק במסגרת ההליך מטעם בית המשפט בו הצדדים מגישים בכתב תחשיב נזק אשר מתאר בתוכו את עניין האחריות של כל צד וצד וכן את גובה הנזק אותו הוא דורש במסגרת התביעה – בית המשפט מתרשם מהתחשיבים ובהתאם להם נותן הוא הצעת פשרה לסיום התיק.

ההצעה שניתנת היא הצעת ביניים אשר ניתנת אך ורק מהתרשמות בית המשפט מתחשיבי הנזק והמסמכים שהוצגו בפניו וזאת טרם חקירת כלל הצדדים והמומחים מטעמם – יש לקחת בחשבון כי לאחר חקירת הצדדים והמומחים הרפואיים יכול בית המשפט להוריד או לעלות מגובה ההצעה שהוצעה על ידו ואף יש סיכון כי הוא יקבע כי אין כל אחריות לנתבעים או שקיימת אחריות מלאה.

במידה והצדדים לא הצליחו להגיע להסכמות לסיום התובענה יורה בית המשפט על ניהול התיק במסגרת דיון הוכחות. כאשר כל צד מגיש תיק מוצגים מטעמו וכן את העדים אותו ברצונו לחקור. בית המשפט קובע מספר מועדים אשר בהם יופיעו העדים ויחקרו.

לאחר סיום הליך ההוכחות כל צד יגיש סיכומים של התיק לבית המשפט, הסיכומים יכולים להיות בעל פה או בכתב כאשר לאחר מכן בית המשפט יוציא פסק דין בו יינתן החלטתו הסופית בגין אחריות הנתבעים וגובה הפיצוי במידה ותקבע האחריות.

אורך ההליך וסיום התביעה?

ישנם הרבה פרמטרים שיש לקחת בחשבון על מנת לבחון את כמות הזמן שהתביעה עלולה להימשך. ראשית, היכן הוגשה התביעה – תביעות שהוגשו בביהמ”ש השלום, אשר לרוב המדובר בערכאה מאוד עמוסה ועל כן כפועל נגזר בירורן לוקח זמן רב ואף שנים. בשנים האחרונות אנו רואים עליה בסגירת התיקים בפשרות בעידוד בית המשפט וזאת באמצעות הליכים מקבילים כגון הליך גישור או משא ומתן ישיר בין הצדדים.

מהם הסיכונים בניהול הליך בבית המשפט?

הסיכון הקיים בניהול תובענה זה שבסופה תדחה התביעה ע”י בית המשפט. הפסד התביעה יוביל לאובדן ההשקעה הראשונית כגון תשלומים על חוות הדעת של המומחים הרפואיים, הוצאות איסוף החומר הרפואי, תשלום אגרת בית המשפט וכו’. ישנם מקרים בהם בית המשפט מטיל על בעל התובענה (התובע) במקרה בו נדחתה התביעה לשלם גם את הוצאות הנתבעים בתיק וכן את יתרת אגרת בית המשפט – מה שיכול להוביל לתשלומים רבים בעקבות דחיית התביעה.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא כל התחייבות, ואנו נפרוס בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם בכדי למצות את זכויותיכם או את זכות יקירכם במטרה לקבל פיצוי מקסימלי בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לכם.

מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ – טל: 03-9666195.