נזקי גוף

נזקי גוף

הליך הגישור:

עומס רב מוטל על כתפי המערכת המשפטית בישראל: מידי שנה, מוגשות לבתי המשפט השונים בישראל מספר רב של תביעות משפטיות בכלל ובתחום דיני הנזיקין בפרט.

אחת השיטות לייעול המערכת הינה הפנייה ביוזמה משותפת של בית המשפט הדן בתיק ושל הצדדים להליך הקרוי “הליך גישור” כמסלול עוקף בית משפט, כלומר הליך שמטרתו להקל בעומס המוטל על בית המשפט בו הצדדים יתדיינו מחוץ לכותלו, ובכך לעיתים אף לחסוך בהוצאות משפטיות יקרות לצדדים המבקשים לפתור את הסכסוך באופן מהיר ויעיל יותר, מאשר לנהל דיון במשך שנים.

זהו הליך שבו נפגש מגשר עם בעלי הדין כדי להביאם לכדי הסכמה ליישוב הסכסוך מבלי שיש בידיו סמכויות להכריע בו.

חשוב לציין כי הליך הגישור הוא הליך וולונטרי, כלומר הליך המתקיים רק בהסכמת מפורשת של הצדדים. הליך נפרד, חופשי, שאינו כפוף לנהלים בירוקרטיים ומנוהל על ידי המגשר בהתאם לשיקול דעתו. אופי התנהלותו והדברים שנאמרים במסגרתו אינם מובאים לידיעת בית המשפט וכן דברים שימסרו במהלך הגישור לא ישמשו כראיה בהליך משפטי – אלא מה שיימסר לבית המשפט יהיה רק הסיכום הסופי של הסכמות הצדדים לצורך מתן אשרור/פס”ד מאת בית המשפט.

בשנת 1992 תקן המחוקק את חוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ”ד (1984) והסדיר בחוק את הליך הגישור, וזאת במטרה להוריד מהעומס הקיים על השופטים בבתי המשפט השונים ולאפשר להם לנהל הליך משפטי רק בתיקים מורכבים מבחינה משפטית ושאינם ניתנים לפתירת המחלוקת מחוץ לכותלי ביהמ”ש.

תביעות נזיקין, בעיקר תביעות רשלנות רפואית, הן תביעות מורכבות וסבוכות היכולות להימשך זמן רב בשל העומס על בתי המשפט. כמו כן, פעמים רבות התובע נקלע למצב בו הוא נותר ללא הכנסה ולכן בנסיבות אלה, יתקשה לנהל הליך משפטי ארוך עד לקבלת פיצוי הולם. במקרים אלה, דווקא הליך של גישור יכול להיות מהיר, זול ומתאים יותר.

לרוב, בית המשפט הוא שמפנה את הצדדים להליך הגישור. מדובר בהליך וולונטרי, אלטרנטיבי והדבר תלוי בהסכמת הצדדים. כמובן, שללא הסכמת שני הצדדים לא ניתן יהיה לקיים גישור ולא ניתן לכפות על בעל דין לפנות לגישור. כמו כן, חשוב לציין כי אי הסכמתם של מי מהצדדים להעברת העניין להליך של גישור או לחילופין רצונם להפסיק הליך גישור שכבר החל – לא ישפיעו על תוצאות הדיון.

חשוב לדעת כי עד לקבלת תוצאות הליך הגישור ההליך המשפטי מעוכב.

גישור מהו?

סעיף 79ג(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד-1984, מגדיר גישור כ”הליך שבו נועד מגשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה ליישוב הסכסוך, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו”.

במסגרת ההליך מתקיימים שני אלמנטים מרכזיים: האחד, מו”מ בין הצדדים באמצעות מגשר והשני, הסכמת הצדדים.

מיהו המגשר ?

המגשר הינו גורם ניטרלי, שתפקידו לסייע לצדדים להגיע להסכמה על יישוב הסכסוך ביניהם וזאת תוך ניהול משא ומתן חופשי. החוק מוסיף וקובע, כי על המגשר לפעול בהגינות, תום לב וללא משוא פנים, להימנע מלייעץ לצדדים בכל תחום שאינו במסגרת תחום הגישור, וכן לשמור על חיסיון המידע המובא לפניו.

למגשר סמכות להיפגש עם בעלי הדין ביחד או לחוד ועם כל מי שקשור בסכסוך, לרבות פגישה נפרדת עם עורך הדין של אחד הצדדים. המגשר גם רשאי להיפגש עם אחד הצדדים ללא עורך דינו ובהסכמתו בלבד.

כיצד מתנהל הליך הגישור?

החומר הרלבנטי לתביעה, כתבי הטענות, חוות הדעת וכל חומר אחר מועבר לידי המגשר טרם פגישת הגישור. בתביעות נזיקין הגישור מתנהל ע”י עורכי הדין, כאשר בעלי הדין (התובעים והנתבעים) רשאים להשתתף בגישור ככל שהינם חפצים בכך.

ישנם מקרים בהם הצדדים מסכימים להתגשר עוד טרם הגשת התביעה, עוד טרם שמינו לעצמם עורך דין לייצוג. במצב כזה, הם פונים ביוזמתם למגשר.

מקרים נוספים בהם הצדדים מתנים בניהם בהסכם כי כל מחלוקת בניהם תידון בפני מגשר מוסכם.

במהלך הגישור כל אחד מהצדדים מציג את טיעוניו בפני הצד השני והמגשר. בהמשך מנהל המגשר שיחות פרטיות עם כל אחד מהצדדים בנפרד. המידע הנמסר בשיחות הפרטיות הינו חסוי מפני הצד השני. היתרון בכך הוא שכל אחד מהצדדים יכול לחשוף בפני המגשר את שיקוליו מבלי להסתכן בכך שהדבר ישמש נגדו לרעה.

לאחר השיחות הנפרדות מציג המגשר לצדדים את הצעתו ונותן להם שהות להשיב עמדתם. לעיתים, נדרשת הסכמה של הנתבעת והמבטחת (חברת הביטוח) ולעיתים נדרשת לנתבעים שהות להשיב עמדתם. במקרים כאלה, ניתן לבקש אורכה מבית המשפט לחידוש ההליך.

אישור להצעת המגשר

במידה ויש הסכמה של הצדדים להצעת המגשר, מגישים את הסדר הגישור לבית המשפט במטרה לתת לו תוקף של פסק דין. כאשר אין הסכמה, פונים הצדדים לבית המשפט לחידוש ההליך בפני בית המשפט.

חשוב לציין כי הצעת המגשר, וכן כל הנאמר בגישור הינו חסוי ואין להביאו בפני השופט ואף לא ניתן לעשות שימוש בהמשך ההליך המשפטי במידע שהובא לידי הצדדים במהלך הגישור.

תפקיד המגשר הינו לסייע לצדדים להגיע להסדר והצעתו הינה בגדר הצעה בלבד והצדדים רשאים להסכים או לסרב להצעה.

בהליך הגישור אין מנצח-מפסיד, אלא יש הסכמה של הצדדים, וכל צד מרגיש שהוא מעט מפסיד חלק מדרישותיו, אולם מרוויח את וודאות התוצאה, זמן והוצאות משפטיות. הדבר מבטיח העדר יריבות והידברות בין הצדדים.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא כל התחייבות, ואנו נפרוס בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם בכדי למצות את זכויותיכם או את זכות יקירכם במטרה לקבל פיצוי מקסימלי כתוצאה מהנזקים שנגרמו לכם.

מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ במספר 03-9666195.

 

מעוניינים בייעוץ משפטי ללא עלות?

מלאו את הפרטים ונדאג לחזור אליכם בהקדם

    מעוניינים בייעוץ משפטי ללא עלות?
    close slider

      מלאו את הפרטים ונדאג לחזור אליכם בהקדם