הסכמה מדעת
רשלנות רפואית
הסכמה מדעת
רשלנות רפואית
הסכמה מדעת הינה זכות הנתונה למטופל לקבל החלטות לגבי אופי וסוג הטיפול הרפואי שיקבל וזאת לאחר שהוסברו לו, באופן מפורט, מלוא האפשרויות העומדות לרשותו והובהרו היתרונות והחסרונות הכרוכים בטיפול.
על מנת שתיווצר הסכמה מדעת לטיפול. על הרופא המטפל לדאוג ולהסביר למטופל את מלוא אפשרויות הטיפול השונות וכן להסביר את משמעות הבחירה בטיפול כזה או אחר, את הסכנות, הסיכויים והסיכונים הכרוכים באותה פרוצדורה רפואית.
במידה והמטופל לא נתן הסכמה מדעת נפגעת האוטונומיה של המטופל והוא יהיה זכאי לפיצוי נוסף ונפרד בגין אותה פגיעה באוטונומיה.
חוק זכויות החולה קובע כי אין לתת טיפול רפואי כלשהו ללא טופס הסכמה מדעת. כלומר – המטפל חייב לקבל את הסכמת המטופל על-מנת להתחיל בטיפול. הסכמה מדעת חייבת להיות מרצון.
חוק זכויות החולה, התשנ”ו-1996 מסדיר את דוקטרינת ההסכמה מדעת ודואג שלכל אדם זכות לדעת מה ייעשה בגופו. כאשר מידת ההסכמה גוברת בהתאם לטיפול הרפואי הרלוונטי. ככל שהפרוצדורה הרפואית אשר עומדת על הפרק מורכבת יותר, כך נדרשת חובת הסבר וגילוי רחבה בהתאמה.
כאשר בית המשפט בוחן טענות בדבר העדר הסכמה מדעת עליו להתחקות אחר הנסיבות לאור הרשומה הרפואית, הפרקטיקה הרפואית המקובלת ומצב הדברים במקרה הספציפי שמולו. התובעים שטוענים לאי קבלת הסכמתם לטיפול צריכים גם להוכיח שבמידה שהמידע היה ניתן להם קיימת סבירות גבוהה לכך שהם היו מקבלים החלטות אחרות ומנוגדות ממה שבוצע בפועל.
היקף חובת הגילוי לקבלת הסכמה מדעת
היקף חובת הגילוי לקבלת הסכמה מדעת לטיפול רפואי מוגדר בחוק זכויות החולה באופן הבא – כל מידע רפואי שדרוש באורח סביר כדי לאפשר למטופל להחליט האם להסכים לטיפול המוצע.
החוק מרחיב ומפרט לגבי פרטים שיש לכלול בגילוי ואלו הם: האבחנה הרפואית המדויקת, תיאור מהות ההליך הרפואי, הסבר על מטרת ההליך הרפואי, התועלת שצפויה למטופל מההליך, סיכויי ההצלחה של הטיפול המוצע, סיכונים אשר כרוכים בביצועו ותופעות הלוואי.
בהתאם לכך למשל, לפני כל ביצוע ניתוח, על הרופא המנתח להיפגש עם המועמד לניתוח, לתת לו את מלוא המידע הנחוץ לפני ביצוע הניתוח, ולאפשר לו לשקול היטב את צעדיו. לאחר שהמטופל שקל את מלוא השיקולים והחליט לעבור את הניתוח, על הרופא להחתים את המטופל על טופס הסכמה מדעת, אשר מפרט את מלוא הסיכונים אותם הרופא הסביר למטופל בעל-פה.
הסכמה בעל פה או הסכמה בכתב
האדם מן השורה אינו מחזיק בידע רפואי קודם, ולרוב כאשר הוא נחשף לביצוע פרוצדורות או טיפולים רפואיים שונים זו תהייה הפעם הראשונה שהם יקרו בדרכו ולא יהיה לו ידע רב אודות הטיפולים מלבד ההסברים שיקבל טרם ביצועם אשר הם אילו שיעזרו לו לגבש החלטה איזו פרוצדורה ברצונו לבצע תוך לקיחת כלל המשתנים בחשבון. בהתאם לכך, על הרופא מוטלת החובה לפרט באופן מדויק ומלא את הסיכונים הכרוכים בטיפול הרפואי וזאת מבלי לעטות אותם במסך עמימות. כאשר יש למטופל את כל האינפורמציה הרפואית לגבי הטיפול, הוא יכול לקבל החלטה מושכלת, החלטה מדעת, האם ברצונו לקבל את הטיפול או אם לאו.
יש לציין כי הסכמה מדעת יכולה להינתן אך ורק על ידי מטופל בעל כשרות משפטית מתאימה. על כן, במקרים בהם אין כשרות משפטית מתאימה, בין אם קבועה ובין אם זמנית, בעקבות המצב הרפואי, נדרשת הסכמתו של האפוטרופוס לטיפול הרפואי.
החובה למסור למטופל את מלוא האינפורמציה, אינה חובה טכנית אלא מהותית ולכן, ראשית, אין די בחתימת המטופל על הטופס, כדי להוכיח כי החובה מולאה אם נטען אחרת ושנית, הרופא מחויב להסביר למטופל את כל המידע ולוודא כי הוא אכן הבין אותו. רק לאחר מכן, רשאי הוא לבצע את הטיפול.
על פי החוק, מטופל יכול ליתן הסכמה מדעת בכתב, בעל פה או בתנועות גוף והתנהגות. הסכמה מדעת חייבת להיות מנוסחת בכתב במידה ומדובר בטיפולים כגון ניתוחים מכל סוג שהוא (למעט מספר חריגים – כגון דיאליזה, הפריה חוץ גופית, צנתורים של כלי דם, קרינה מייננת, כימותרפיה בגידול ממאיר, כירורגיה זעירה).
מטרתה של חובת ההסכמה מדעת היא להגן על המטופל ולכן, בעוד שלעיתים, ניתן להסתפק בהסכמה מדעת בהתנהגות או בעל פה, במקרים רבים, מחויב הרופא להחתים את המטופל על טופס הסכמה, למשל, בהליכים פולשניים כמו ניתוח.
מתי ניתן ליתן טיפול גם ללא הסכמה מדעת של המטופל?
ישנם מצבים בהם ניתן להעניק לאדם טיפול רפואי מבלי לקבל הסכמתו ואף אם הוא מתנגד לכך נחרצות. על פי חוק זכויות החולה, רופאים רשאים לתת טיפול ללא הסכמה אם מדובר בטיפול מציל חיים ונשקפת לחייו של המטופל “סכנה חמורה”.
בתי המשפט נוהגים להבחין בין טיפולים רפואיים שהם טיפולי חירום, הנעשים בלחץ של זמן, לבין טיפולים שאינם דחופים. במקרה הראשון, כאשר ישנה דחיפות לבצע את הטיפול וכל עיכוב, עלול לגרום לנזק למטופל, אין מצופה מן הרופא שימלא את החובה לקבלת הסכמה מדעת, באופן מלא, כפירושה בחוק, בוודאי היכן שמדובר על מקרה של חיים או מוות והוא רשאי להסתפק בהסכמה משתמעת.
אולם, כאשר מדובר על טיפול רפואי שאיננו דחוף, מצופה מן הרופא, שאינו נתון בלחץ של זמן, למסור למטופל את כל האינפורמציה בנוגע לטיפול ולוודא כי הוא מבין אותה היטב והסכמתו לעבור את הטיפול, ניתנה לאחר שקלט את כל המידע שנמסר לו.
טיפול ללא הסכמה לאדם שמתנגד לקבלת טיפול יינתן לאחר קבלת אישור מוועדת האתיקה ששומעת את המטופל, מוודאת שזכויותיו לא נפגעו והוא קיבל את המידע כנדרש, עומדת על כך שסיכויי הטיפול ישפרו את מצבו הרפואי במידה ניכרת ומכירה בכך שקיים יסוד סביר להניח שהמטופל יסכים בדיעבד.
במצבי חירום אפשר להעניק טיפול רפואי ללא אישור וועדת האתיקה וזאת בהסכמת שלושה רופאים (זולת אם נסיבות החירום אינן מאפשרות זאת). טיפול ללא הסכמה מדעת יכול להינתן במגבלות מסוימות למטופלים שאינם יכולים לתת הסכמתם נוכח מצב נפשי או בריאותי.
מתי יש חובה להסביר על חלופות רפואיות אפשריות
פעמים רבות מציע המוסד הרפואי או רופא מטעמו טיפולים רפואיים אשר מוענקים במקום באופן ספציפי, וזאת משיקולי תקציב וטכנולוגיה קיימת. לא תמיד מהווה הטיפול המוצע את ההליך הרפואי הטוב ביותר בעבור החולה.
הרופא חייב ליידע את המטופל, כחלק מהשגת הסכמתו להמשך ההליך, לגבי כל הטיפולים החלופיים האפשריים בין אם הוא ביקש לדעת זאת או ובין אם לא. נזקים רפואיים אשר נגרמים לחולה עקב טיפול רפואי אשר הייתה לו חלופה אחרת בעלת סיכוי התאמה גבוה יותר, מהווים עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.
אם הטיפול הרפואי הוא בעל אופי חדשני, הרופאים מחויבים לציין זאת בפני המטופל. החוק קובע כי מטפל ימסור את המידע הרפואי בשלב מוקדם ככל האפשר. עליו לוודא שהמטופל מבין את הדברים ואף לגשר על פערי שפה ותרבות במידת הצורך.
המבחן שבתי המשפט השתמשו בו כדי לקבוע אם הייתה הסכמה מדעת אם לאו, הוא מבחן האדם/המטופל הסביר. כלומר, מהו המידע הרפואי שאותו חולה/מטופל במצבו היה רואה כחשוב וחיוני בנסיבות המקרה על מנת להגיע להחלטה אם להסכים או לא להסכים לטיפול/ לניתוח/ פרוצדורה.
האם חתימה על הסכמה מדעת הינה מסמך חלוט?
הסכמה מדעת (גם במידה והיא חתומה בכתב), אשר איננה מפרטת את כל המידע הרפואי הרלבנטי על פי החקיקה, מהווה הפרה של חוק זכויות החולה ומהווה עילה לקבלת פיצויים. גם חוסר נוחות, תופעות לוואי או כאב, אשר הרופאים לא ראו לנכון לציין בפני המטופל, מהווים רשלנות מסוג זה.
לעיתים מוגש למטופל, זמן קצר לפני כניסתו לניתוח, טופס הסכמה מדעת עליו הוא מתבקש לחתום לגבי הטיפול הרפואי אותו הוא הולך לעבור. פעמים רבות בתי המשפט אינם מכירים בטפסים אלו, שכן על פי ניסוחו של המחוקק, חייב המטופל להבין לאחר שיקול דעת מושכל את כל המידע הרפואי בנוגע להליך שלפניו – במקרה הנ”ל אין למטופל פרק זמן “סביר” לעבד את כל המידע הרפואי והחיוני בכדי להגיע להחלטה מושכלת האם להסכים או לאו לניתוח.
לסיכום, חולים אשר בוצע בהם טיפול רפואי ללא קבלת הסכמה מדעת רשאים להגיש כנגד הרופאים תביעה בגין רשלנות רפואית. תביעה זו יכולה להיות מוגשת בין אם נגרם לחולה נזק ובין אם לאו. בתי המשפט הכירו זה מכבר בזכות לפיצויים גם ללא נזק בשל הפרת חובה ההסכמה מדעת ומכוח “פגיעה באוטונומיה” של החולה.
אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא כל התחייבות, ואנו נפרוס בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם בכדי למצות את זכויותיכם או את זכות יקירכם במטרה לקבל פיצוי מקסימלי כתוצאה מהנזקים שנגרמו לכם.
מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ במספר 03-9666195.
מאמרים נוספים
מעוניינים בייעוץ משפטי ללא עלות?
מלאו את הפרטים ונדאג לחזור אליכם בהקדם