נכות כללית - סוגי הוועדות הרפואיות

נכות כללית – סוגי הוועדות הרפואיות:

בכדי לקבל את קצבת הנכות על הנפגע לתבוע בתביעה הרלוונטית את המוסד לביטוח לאומי. לאחר הגשת התביעה המוסד לביטוח לאומי מזמן את הנפגע אליו לוועדה רפואית אשר אמונה להעריך את נכותו ונזקיו של הנפגע.

סוגי הוועדות:

א. וועדה דרג ראשון:

חברי הוועדה בדרג ראשון מורכבת מנציג המוסד לביטוח לאומי אשר הינו המזכיר, ורופא אחד לפחות. תפקיד המזכיר הוא ידוע הנפגע אודות זכויותיו ותיעוד פרוטוקול הוועדה. בוועדה ימצא רופא או מספר רופאים הכל תלוי בתחום המומחיות הנדרשת בהתאם למהות התביעה.

לדוגמה אדם אשר נפגע בתאונת דרכים וסובל מנזקים אף אוזן גרון וכן מנזקים אורתופדים יזומן לוועדה או מספר ועדות בתחומים שונים בהם יצטרך להיבדק ע”י רופא בעל מומחיות אורתופדית וכן רופא נוסף בעל מומחיות בתחום האף אוזן גרון.

רופא הוועדה בודק את הנפגע כאשר הבדיקה תחילה הינה בלקיחת אנמנזה רפואית באמצעות שיחה ומעבר על המסמכים הרפואיים ובמידת הצורך מבוצעת גם בדיקה גופנית.

תשובה על החלטת הוועדה מתקבלת באמצעות הדואר או אתר של המוסד לביטוח לאומי יחד עם תיעוד של פרוטוקול הוועדה. במידה והתביעה נדחתה או שאינה משקפת את המצב בפועל, ניתן לערער עליה בתוך זמן קצוב של 60 ימים מיום קבלת ההודעה הכתובה על ההחלטה וזאת בהתאם לתקנות המוסד לביטוח לאומי.

ערר:

במידה וההחלטה שהתקבלה בנוגע לאחוזי הנכות אינה מקובלים על ידי הנפגע (בין אם הוועדה קבעה כי לא נותרה כל נכות או בין אם הם אינם משקפים לדעת הנפגע את נכותו בפועל), הוא רשאי להגיש בקשת ערעור לוועדת הערר במוסד לביטוח הלאומי אשר הינה וועדת הערר – דרג שני.

ב. וועדה ערר – דרג שני:

חברי הועדה לערר בדרג שני – יכללו שלושה רופאים אשר לפחות אחד מהם מתמחי בתחום הרפואה הרלוונטית לפגיעה הנטענת של הנפגע. במידה ויידרשו מומחים נוספים יזומן הנפגע לבדיקה בפני המומחים הנ”ל וחוות דעתם תועבר ישירות לידי וועדת הערר אשר היא זו שתחליט אם לקבלה או לדחותה.

המוסד לביטוח לאומי מקיים שלושה סוגים של וועדות ערר: הראשונה, וועדת ערר שדנה באחוזי הנכות הרפואית. השנייה, וועדת ערר שדנה בדרגת האי כושר של הנפגע. השלישית, וועדת ערר לשירותים מיוחדים. מעבר לכך, המוסד לביטוח לאומי מאפשר להגיש ערעור על החלטות של פקיד התביעות בנושאים אחרים.

נכות רפואית:

תובע שנקבע בעבורו כי הנכות הרפואית ממנה הוא סובל עומדת על פחות מ-80% או תובע שנקבע בעבורו כי דרגת האי כושר מגיעה עד 74%, יכול לעמוד בפני ועדת הערר הרפואית ולהגיש ערעור על אחוזי הנכות הרפואית שנקבעו לו בוועדה דרג ראשון. על התובע שמעוניין לערער, להגיש לביטוח לאומי בקשה כתובה ומנומקת אודות הערעור תוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה הראשונה על אחוזי הנכות.

אי כושר:

תובע שנקבע בעבורו כי הוא לא איבד את כושר ההשתכרות או שהוא כן איבד אותו אך פחות מ-50%, ותובע אשר נקבע בעבורו כי דרגת האי כושר מגיעה עד 74%, יכול לעמוד בפני ועדת ערר לאי כושר ולערער על החלטה שהתקבלה לגבי הדרגה אותה קיבל. על התובע שמעוניין לערער, להגיש לביטוח לאומי בקשה כתובה ומנומקת אודות הערעור תוך 60 ימים ממועד קבלת ההודעה הראשונה על אחוזי הנכות.

שירותים מיוחדים:

תובע שאינו מרוצה מגובה הקצבה שאושרה בעבורו על ידי המוסד לביטוח לאומי, תובע שקיבל שחייה בנוגע לתביעתו או תובע שאינו מרוצה מהתאריך שבו הוא זכאי לקצבה רשאי להגיש ערעור בתנאי שהוא עובד באחד הקריטריונים בעל 60% לפחות של נכות רפואית והוא מקבל קצבת נכות כללית או בעל 75% לפחות של נכות רפואית אך הוא לא מקבל קצבת נכות כללית או היה זכאי לקצבת שירותים מיוחדים בטרם הגיע לגיל הפנסיה. על התובע שמעוניין לערער, להגיש לביטוח לאומי בקשה כתובה ומנומקת אודות הערעור תוך 90 ימים ממועד קבלת ההודעה הראשונה על אחוזי הנכות.

פקידי התביעות:

פקידי תביעות הם אלה שמקבלים את הנתונים לגבי כל התובעים וקובעים את ההחלטות בדבר דרגת האי כושר.

כל החלטה אחרת שלא קשורה באי כושר כמו למשל השכלת המבוטח, גיל, תקופות עבודה והכנסות מעבודה או ממקורות אחרים, התובע (שלגביו נתקבלו החלטות אלו) רשאי להגיש ערעור בפני בית הדין האזורי לענייני עבודה. על התובע להגיש את בקשת הערעור לא יאוחר מ-12 חודשים מהמועד בו קיבל את הודעת פקיד התביעות בנוגע להחלטה לגביו.

סיכום וועדת ערר – דרג שני:

חשוב לדעת כי בכוח הוועדה (בכל אחד מהתחומים) לעלות ו/או להשאיר ו/או להוריד את אחוזי הנכות שנקבעו ע”י הוועדה בדרג ראשון. חשוב לדעת כי באפשרות המערער לבטל את החלטת הערר, ודרגת הנכות תישאר כמו שקבעה הוועדה הרפואית בדרג ראשון.

החלטת ועדת הערר היא סופית בכל הקשור לקביעות הרפואיות גרידא שקבעה. מאידך, במידה ונמצאו פגמים משפטיים בהתנהלות הועדה או בהחלטותיה עומדת בפני המערער לפנות בערר לבית הדין האזורי לענייני עבודה.

ג. ערר  לבית הדין האזורי לענייני עבודה:

במידה ונמצאה טעות משפטית בהחלטת הועדה לערר, פתוחה בפני העורר לפנות לבית הדין לעבודה בערעור על החלטת ועדת הערר. בערעור זה עליו לציין את כל הטעויות המשפטיות שסבור הוא שהועדה טעתה. ויודגש, כי קביעת אחוז נכות בשיעור מסוים הנמוך בהרבה מציפיותיו של העורר אינו מהווה טעות משפטית גם אם ינסה העורר להוכיח כי הוועדה טעתה בקביעתה זו. טעויות משפטיות נמנו בפסיקה כטעויות אשר אינם עולים בקנה אחד עם התקנות או הצדק הטבעי.

לדוגמא: הועדה לא נימקה את החלטותיה, לא השתתף בוועדה רופא בתחום המומחיות הרלבנטית לפגיעות המערער, לא התייחסה לחוות דעת שהמציא הערער, לא בדקה את המערער בדיקה קלינית במקום שהייתה צריכה לעשות זאת, כגון: במקרים של פגיעות אורתופדיות, לא ייחסה את הסעיף המתאים בתקנות לפגיעתו של המערער, התעלמה מפגיעה קיימת למרות שהומצאו לה מסמכים רפואיים מתאימים וכו’. במקרים כגון אלו יכול בית הדין להתערב ולהחזיר את עניינו של העורר לוועדה על מנת שתשוב ותדון בכל אותם מקרים שנמנו לעיל.

סיכום:

כאשר הנפגע מיוצג על ידי עורך דין הוא מוריד מעצמו את הצורך להתעסק בבירוקרטיה הכרוכה בהליך ההכנה לבדיקה הרפואית ומונע את האפשרות לבצע טעויות. אולם הכי חשוב, כי הנפגע רשאי להיות מיוצג על ידי עורך דין גם בחדר בו נערכת הוועדה. עורך הדין במסגרת הייצוג המשפטי, מעביר לוועדה את כל המידה הרלוונטי בצורה הטובה והמקצועית ביותר. כך, כאשר נפגע מגיע לבדיקת הועדה הרפואית כשהוא מיוצג על ידי עורך דין, כל שנותר לו זה רק לענות על שאלות המומחים הרפואיים ולעבור בדיקה פיזית.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא כל התחייבות, ואנו נפרוס בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם בכדי למצות את זכויותיכם או את זכות יקירכם במטרה לקבל פיצוי מקסימלי כתוצאה מהנזקים שנגרמו לכם.

מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ במספר 03-9666195.