דמי פגיעה:

כאשר אדם שכיר או עצמאי נפגע בתאונת עבודה – וכתוצאה מהפגיעה הוא אינו מסוגל לעבוד בעבודתו או בכל עבודה מתאימה אחרת זכאי הוא להגיש תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי – מחלקת נפגעי עבודה.

תאונת עבודה היא כל תאונה שארעה במסגרת העבודה. ההגדרה לתאונה שכזאת לא מוגבלת רק לתאונות שנגרמו בשל ביצוע פעילות הכרוכה בתפקיד, אלא גם לתאונות דרכים ופגיעות אחרות שהתרחשו בדרך אל מקום העבודה או בחזרה לביתו של העובד. בנוסף, פגיעה של העובד בנסיבות בהן הוא פועל מטעם המעביד או במסגרת תפקידו (שליחויות, פגישות מחוץ למקום העבודה וכדומה), כולן מוגדרות כתאונות עבודה.

הנפגע יגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה לדמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה. בשלב הראשון – המוסד לביטוח לאומי יבחן האם פגיעתו היא אכן פגיעה בעבודה בכפוף להגדרתה בתקנות ורק לאחר שהנפגע יוכר כנפגע עבודה, יבחן המוסד לביטוח לאומי את זכאותו לקבלת דמי פגיעה.

מהם דמי הפגיעה?

דמי פגיעה הם תשלום, המחליף את שכרו של העובד למשך תקופה מריבית של 91 ימים שבהם היה מושבת מעבודתו עקב בעיה או מצב רפואי שנובעים מפגיעה בעבודה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

על מנת לקבל דמי פגיעה על הנפגע להמציא למוסד תעודת אי-כושר לנפגע בעבודה, שבה יציין הרופא את מהות הפגיעה, את האבחנה שלו, את ממצאי הבדיקה שנמצאו אצל הנפגע, ואת משך הזמן שהתובע אינו כשיר לעבודתו או לכל עבודה אחרת.

למעשה תעודת אי-כושר היא מקבילה לאישור מחלה במקרה של פגיעה שאינה בעבודה.

פרק זמן זה לא חייב להיות באופן רציף. במידה ולאחר אותה תקופה של 91 הימים אשר חלפו מיום הפגיעה, עדיין אין ביכולתו של העובד לשוב לעבודתו, הוא זכאי לגשת אל המוסד לביטוח לאומי ולתבוע קבלת תשלומים של קצבת נכות מעבודה.

כיוון שמדובר בהליך שעוסק בנושאים רפואיים, על העובד לצרף לתביעתו טופס ויתור על סודיות רפואית. אם מדובר בעובד שכיר, עליו לצרף לתביעה גם אישור של המעביד בדבר הפגיעה ובדבר גובה שכרו בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה.

מועד ההתיישנות לתביעת דמי פגיעה הינו 12 חודשים מיום האירוע, אך המוסד לרוב אינו דוחה תביעה לדמי פגיעה אך ורק מחמת התיישנות.

מה גובה הפיצויים?

עובד שיעמוד בתנאים שלעיל, יהיה זכאי לדמי פגיעה בגובה של 75% אחוז מהשכר שבגינו הוא שילם את דמי הביטוח הלאומי בשלושת החודשים שקדמו לפגיעה. אולם, לא ישולמו דמי פגיעה של יותר מ-1,032 ₪ ליום, ומשך קבלת הפיצוי מוגבל ל-13 שבועות (91 ימים). בנוסף, מדובר בפיצויי ברוטו, אשר ממנו ינכו תשלומים שונים, ממש כאילו היה שכר עבודה.

לתשלום פיצויים אלו נקבעו מספר תנאים טכניים נוספים – ראשית, עבור יום הפגיעה עצמו לא ישלם הביטוח הלאומי “דמי פגיעה”. במקומם, ישלם המעביד את השכר לעובד. המוסד לביטוח הלאומי ישלם את הפיצויים עבור שני ימי הפגיעה הראשונים רק לעובד שלא עבד תקופה של למעלה מ-12 ימים. כמו-כן, אף שדמי הפגיעה ישולמו לעובד במלואם על-ידי הביטוח הלאומי, בפועל הביטוח הלאומי יגבה מהמעביד את הסכומים ששילם לעובד עבור 12 ימים הפגיעה הראשונים.

במידה ובמסגרת עבודתו, חתום העובד על הסכם קיבוצי, הוא יהיה זכאי להשלמה כספית לסכום דמי הפגיעה, אשר יכולה להגיע לסכומים של בין 80% ל-100% מהשכר אותו הוא מקבל. השלמה זו משולמת באופן ישיר מהמעסיק של העובד, או על ידי קרן פנסיה, במידה והעובד מבוטח במסגרתה בביטוח דמי פגיעה משלימים.

כיצד משולמים דמי הפגיעה?

קיימות שתי דרכים בהן העובד יכול לקבל את תשלומי דמי הפגיעה המגיעים לו. דרך התשלומים הנבחרת תלויה בהסדר אשר נקבע מראש בין מעסיקו של העובד לבין הביטוח הלאומי. דרך אחת יכולה להיות מתן תשלומים לעובד דרך המוסד לביטוח לאומי עצמו, ודרך אחרת יכולה להיות דרך המעסיק. במקרה זה, המעסיק הוא זה שתובע את ההחזרים של דמי הפגיעה מביטוח לאומי.

מי זכאי לדמי פגיעה?

האנשים אשר זכאים לקבל תשלומים חודשים עבור דמי פגיעה הם עובדים אשר מוגדרים, על פי חוק ביטוח לאומי, כנפגעי עבודה. נפגע עבודה הוא מי שנפגע בזמן עבודתו, בדרך אליה ובחזרה ממנה או עובד שחלה ב”מחלת מקצוע” כתוצאה מתנאי העסקתו. העובדים האלה זכאים לקבל את דמי הפגיעה בעבור התקופה בה הם נאלצו להיעדר מעבודתם כתוצאה מן הפגיעה.

ניכויי מס הכנסה בתקופת הפגיעה מעבודה:

על פי מה שקבוע ב- ”צו מס הכנסה”, קבלת תשלומי דמי פגיעה נחשבים לצורך העניין כהכנסה, על פי פקודת מס הכנסה, אשר קובעת כי על העובד חלה חובת ניכוי מס מסכום הכנסתו מעבודה. על פי תקנות מס הכנסה, כאשר עובד מקבל דמי פגיעה, חובת ניכויי המס חלה על הביטוח הלאומי או על המעסיק, במידה והוא משלם לעובד את דמי הפגיעה. במידה ודמי הפגיעה משולמים לעובד מטעם ביטוח לאומי, עליו לעשות תיאום מס מההכנסה הרגילה שלו. בעקבות מהלך זה, העובד עשוי להיות זכאי בהחזרי מס, מכיוון שההכנסה שלו בתקופת הפגיעה מעבודה הייתה נמוכה מהכנסתו הרגילה.

ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי

במקרה שבו אכן מדובר בתאונת עבודה שמנעה מהעובד להמשיך ולעבוד בתפקידו, אין סיבה שהוא לא יצא זכאי לקבלת דמי הפגיעה. עובד שתביעתו נדחתה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, או שאינו מרוצה מקביעה אחרת, רשאי להשיג על כך בפני בית הדין האזורי לעבודה. למרות שההליך מכונה על-ידי המוסד לביטוח לאומי “ערר”, בפועל מדובר בתביעה. על העובד להגיש תובענה לבית הדין, בה יוכיח כי הוא זכאי לקבל את דמי הפגיעה בהתאם לתנאי שפורטו לעיל.

אנו מזמינים אתכם ליצור קשר עם משרדנו לקבלת ייעוץ ללא עלות וללא כל התחייבות, ואנו נפרוס בפניכם את כל האפשרויות העומדות בפניכם בכדי למצות את זכויותיכם או את זכות יקירכם במטרה לקבל פיצוי מקסימלי כתוצאה מהנזקים שנגרמו לכם.

מאמר זה אינו אמור לשמש כתחליף לייעוץ משפטי פרטני, אלא מדובר במאמר כללי. לשם קבלת ייעוץ ספציפי ופרטני, ניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ במספר 03-9666195.